רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק יח
נֶעְתַּם אָרֶץ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״חֲרוּכַת אַרְעָא״, וְקָשֶׁה בְּעֵינַי לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר נֶעְתְמָה הָאָרֶץ; וְאַחֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, לֹא לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם וְלֹא לָשׁוֹן אַחֵר, אֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ: בְּעֶבְרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶעְתַּם הֶעָשָׁן הַזֶּה לָאָרֶץ, וְהוּא לְשׁוֹן ׳נִגְזַר׳ עַל הָאָרֶץ, אוֹ לְשׁוֹן ׳נִתַּךְ׳ וְהִגִּיעַ לָאָרֶץ: