רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק ה
כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ אַף עַל פִּי שֶׁאָחָז רָשָׁע הוּא, בְּנוֹ הַנּוֹלָד לוֹ זֶה כַּמָּה שָׁנִים לִהְיוֹת לָנוּ תַּחְתָּיו לְמֶלֶךְ צַדִּיק יִהְיֶה, וְתִהְיֶה מִשְׂרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעֻלּוֹ עַל שִׁכְמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת וְיַטֶּה שֶׁכֶם לְמַשָּׂאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מַפְלִיא עֵצָה וְאֵל גִּבּוֹר וַאֲבִי עַד, קָרָא שְׁמוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ שַׂר שָׁלוֹם (סנהדרין צד א), כִּי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְּיָמָיו (ישעיהו לט:ח):