רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק ד
כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ. יֵשׁ פּוֹתְרִין אוֹתוֹ (מחברת מנחם) לְשׁוֹן סְאָה וּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ (סוטה ח ב), אַךְ לְפִי פְּשַׁט לְשׁוֹן הַמִּקְרָא לֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ מִגִּזְרָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵין הַוָּי״ו וְהַנּוּ״ן מֵעִקַּר הַתֵּיבָה, אֶלָּא כְּמוֹ שָׁאוֹן מִן שׁוֹאֶה, וְהָמוֹן מִן הוֹמֶה, וְחָרוֹן מִן חָרָה, לֹא יִתְפַּעֵל עִם הַנּוּ״ן לוֹמַר סוֹאֵן אֶלָּא סוֹאֶה, כְּמוֹ מִן הָמוֹן הוֹמֶה וּמִן שָׁאוֹן שׁוֹאֶה, וְלֹא יֹאמַר שׁוֹאֵן, הוֹמֵן, חוֹרֵן. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁפִּתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן, וְאֵין לוֹ דּוֹמֶה מִן הַמִּקְרָא, וּפִתְרוֹנוֹ לְשׁוֹן צַהֲלַת נִצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה: כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ – קוֹל נִצָּחוֹן שׁוּם נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה בְּרַעַשׁ שַׁעֲטַת סוּסִים וְהַגָּפַת תְּרִיסִין הוּא:
וְשִׂמְלָה. הֲרוּגֵי מִלְחָמָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, אֲבָל נִצָּחוֹן זֶה אֵין בּוֹ רַעַשׁ וְאֵין בּוֹ דָּם. וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה יְקַד יְקוֹד מַאֲכֹלֶת: