רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק ג
כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ. עֹל שֶׁהָיָה סֵבֶל לְחִזְקִיָּה, וְשֶׁהָיָה מַטֶּה אֶת שִׁכְמוֹ לְמַשָּׂא כָּבֵד לְהַעֲלוֹת מַס קָשֶׁה, וְאֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה שֶׁהָיָה נוֹגֵשׂ בּוֹ בְּחִזְקִיָּהוּ:
הַחִתֹּתָ. שִׁבַּרְתָּ יַחַד בְּלַיְלָה אֶחָד:
כְּיוֹם מִדְיָן. בִּימֵי גִדְעוֹן, שֶׁאַף הֵם נָפְלוּ יַחַד בְּלַיְלָה אֶחָת, וּבְלֵיל קְצִיר הָעֹמֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ז:יג): ״וְהִנֵּה צְלִיל שְׂעוֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן״: