רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ט · פסוק ב
הִרְבִּיתָ הַגּוֹי. נַעֲשׂוּ גְדוֹלִים לְכָל שׁוֹמְעֵיהֶם, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאֻמּוֹת הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶם:
לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה. וְלֹא לְאוֹיְבָיו, וְכָתִיב ״לֹא״ בְּלָמֶ״ד אָלֶ״ף, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה שִׂמְחַת חִזְקִיָּה שְׁלֵמָה, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק נֶאֱמַר לוֹ ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ״ (ישעיהו לט:ו):
כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּחֶדְוַת נִצְחֵי קְרָב״, שֶׁהוּא כְּעֵין הַקָּצִיר, הוֹרְגֵי אָדָם קוֹצְצֵי צַוָּארִים; וְשִׁנָּה הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹנוֹ לִדְרוֹשׁ, שֶׁהָיָה אוֹתוֹ הַנֵּס בְּלֵיל קְצִיר הָעֹמֶר (ויקרא רבה כח, ו):
כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל. מִצְרַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁאַף כָּאן חָלְקוּ שְׁלַל כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וְ״חֶמְדַּת כָּל הַגּוֹיִם״ (חגי ב:ז); שֶׁכְּשֶׁחָזַר מֵעַל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ (ישעיהו לז:ט), בָּא לוֹ לִירוּשָׁלַיִם עִם כָּל אוֹצְרוֹת כּוּשׁ וּמִצְרַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יְגִיעַ מִצְרַיִם וְסַחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים״ וְגוֹ׳ (ישעיהו מה:יד), וְהַכֹּל בָּזְזוּ חִזְקִיָּה וְעַמּוֹ: