רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק כג
כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ. כִּי מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אֲשֶׁר נִתַּן לְמוּצָק וּלְהָצֵר לָהּ לְאַרְצְכֶם, אֵינוֹ עָיֵף וְאֵינוֹ עָצֵל מִלָּבֹא עֲלֵיהֶם עַד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת בִּימֵי פֶּקַח (מלכים ב טו:כט) אֲשֶׁר לָקַח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל מַעֲכָה וְאֶת קָדֵשׁ וְאֶת הַגָּלִיל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי, וְהַגָּלוּת הַהִיא בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז. וּבִשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה ״וַיָּעַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה״, מִקְרָא זֶה (דברי הימים א ה:כו), וְגָלוּת זֶה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז, תְּחִלַּת מִרְדּוֹ שֶׁל הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז:ד) ״וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר וְגוֹ׳״, לְאַחַר שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לוֹ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים. וְאֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא בְּגָלוּי, אֲבָל יֵשׁ לִלְמֹד מִבָּרַיְתָא דְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כב). וְהַשְּׁלִישִׁית בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה, שְׁנַת תֵּשַׁע לְמִרְדּוֹ שֶׁל הוֹשֵׁעַ, אֲשֶׁר נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן, הִיא עִיר הַמְּלוּכָה, וְגָלוּ כֻּלָּם. וְזֶה הָאָמוּר כָּאן, כִּי לֹא עֲיֵפוּת לָאוֹיֵב אֲשֶׁר הוּא מוּצָק לָהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן ״וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט״:
כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן. הַגָּלוּת הַזֶּה הָאֶמְצָעִי קַלָּה תִּהְיֶה כְּאוֹתָהּ שֶׁל עֵת רִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הֵקַל לְהַגְלוֹת אֶת אֶרֶץ זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי, שֶׁאַף בַּשְּׁנִיָּה לֹא הִגְלָה אֶלָּא שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אֲבָל הָאַחֲרוֹן מַסָּע הַשְּׁלִישִׁי הוּא:
הִכְבִּיד. טִיאֵט אֶת הַכֹּל כִּמְכַבֵּד אֶת הַבַּיִת, וְיֵשׁ לְפָרְשׁוֹ אַף לְשׁוֹן כֹּבֶד: לְפִי עִנְיַן הַמִּקְרָא, שֶׁפָּתַח רִאשׁוֹנָה בִּלְשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן, וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד; וּכְשֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה נְבוּאָה זוֹ, כְּבָר גָּלוּ הָרִאשׁוֹנִים:
דֶּרֶךְ הַיָּם. אוֹתָן הַיּוֹשְׁבִים עַל יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, הִיא אֶרֶץ נַפְתָּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר ״יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה״ (דברים לג:כג):
עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הִיא גָּלוּת שְׁנִיָּה שֶׁל רְאוּבֵן וְגָד:
גְּלִיל הַגּוֹיִם. הִיא כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיְתָה גּוֹלֶלֶת אֵלֶיהָ כָּל הַגּוֹיִם, שֶׁהַכֹּל מִתְאַוִּין לָהּ וּבָאִין לָהּ לִסְחוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ג:יט) ״נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם״; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לָשׁוֹן אַחֵר: