רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ח · פסוק ד
יִשָּׂא אֶת חֵיל דַּמֶּשֶׂק. ״וַיַּעַל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ״ (מלכים ב טז:ט):
וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן. לְאַחַר שֶׁנֶּהֱרַג פֶּקַח וּמָלַךְ הוֹשֵׁעַ, ״עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד״ (מלכים ב יז:ג), וְנָתַן לוֹ מִנְחָה וְשֹׁחַד. הוּא שְׁלַל שׁוֹמְרוֹן. כָּל אֵלֶּה הָיָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז: