רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ו · פסוק ב
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל. בַּשָּׁמַיִם:
לוֹ. לְשַׁמְּשׁוֹ, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״שַׁמְּשִׁין קַדִּישִׁין בְּרוֹמָא קֳדָמוֹהִי״:
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו. שֶׁלֹּא יַבִּיט לְצַד הַשְּׁכִינָה:
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו. לִצְנִיעוּת, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כָּל גּוּפוֹ לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ. וּבְתַנְחוּמָא (תנחומא, אמור ח) רָאִיתִי: כִּסּוּי הָרַגְלַיִם לְפִי שֶׁהֵם ״כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל״ (יחזקאל א:ז), שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל עֲוֹן הָעֵגֶל:
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. וּבִתְרֵין מְשַׁמֵּשׁ: