רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ה · פסוק טו
וַיִּשַּׁח. ״וְיֶחֱלַשׁ תְּקוֹף גַּבְרִין״. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ (סוטה מח א) זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ לְהֵרָאוֹת כְּאִישׁ נִדְהָם (ירמיהו יד:ט), וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (דברים לב:יח), וְאוֹמֵר ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״ (קהלת י:יח):