רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק ה · פסוק יד
לָכֵן הִרְחִיבָה. מִדָּה בְּמִדָּה: הֵם הִרְחִיבוּ נַפְשָׁם לִבְלוֹעַ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לָרֹב, וּפָעֲרוּ פֶּה לִבְלוֹעַ, אַף שְׁאוֹל תַּרְחִיב נַפְשָׁהּ לִבְלוֹעַ:
וּפָעֲרָה. וּפָתְחָה:
לִבְלִי חֹק. בְּאֵין סוֹף, וְלָמָּה לִבְלִי חֹק? לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדָם שֶׁל אֵלּוּ חֹק וְקִצְבָּה לְתַפְנוּקֵיהֶם:
וְיָרַד שָׁם הֲדָרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
וְעָלֵז בָּהּ. הָעֲלִיזִים שֶׁבָּהּ: