אור ברסלב
רש"י על ישעיהו פרק ה › פסוק ז

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק ה · פסוק ז

פסוק ו

כִּי כֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. לַכֶּרֶם הַזֶּה אַתֶּם מְשׁוּלִים בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לַכֶּרֶם הַזֶּה עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וְהַכֶּרֶם הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי מָצִינוּ בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּתַנְחוּמָא וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה יט:ב), שֶׁמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ נִדְרָשִׁין עָלָיו. לֹא נִטְרַד אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים״ (ישעיהו ה:ב). וּבְמָקוֹם אַחֵר מָצִינוּ: הוֹשִׁיב עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה״ (ישעיהו ה:ו). וְכֵן נִדְרְשֵׁנוּ עָלָיו:

כֶרֶם. זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן:

לִידִידִי. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

בֶּן שָׁמֶן בְּגַן עֵדֶן:

וַיְעַזְּקֵהוּ. בְּעֶשֶׂר חֻפּוֹת הָאֲמוּרוֹת (יחזקאל כח) בְּפָרָשַׁת חִירָם מֶלֶךְ צוֹר:

וַיְסַקְּלֵהוּ. מִיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁאָכַל מִן הָעֵץ וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע:

וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק. תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ מִמְּקוֹם הַמִּזְבֵּחַ:

וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ. ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״ (בראשית ב:ז) מִן הָעֶלְיוֹנִים:

וְגַם יֶקֶב חָצַב בּוֹ. מַעְיָן נוֹבֵעַ, מְקוֹר חָכְמָה:

וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים. שֶׁיּוֹדֶה וִישַׁבַּח לְפָנָיו:

וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. דְּבָרִים נִבְאָשִׁים, חֵרֵף וְגִדֵּף:

שִׁפְטוּ נָא. לְפִי שֶׁסּוֹף הַמָּשָׁל בָּא לוֹמַר, שֶׁאַף הֵם עָשׂוּ כְּמוֹתוֹ, שׁוֹאֵל לָהֶם הַמִּשְׁפָּט:

אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם. מַה נִּרְאָה בְּעֵינַי לַעֲשׂוֹת לוֹ וְעָשִׂיתִי:

הָסֵר מְשׂוּכָתוֹ. טְרַדְתִּיו מִתּוֹךְ חֻפּוֹתָיו:

וְהָיָה לְבָעֵר. סוֹפוֹ לָמוּת וְלִמְשׁוֹל בּוֹ חַיּוֹת רָעוֹת:

פָּרוֹץ גְּדֵרוֹ. טְרַדְתִּיו מִמְּחִיצַת גַּן עֵדֶן:

וָאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה. צָדוֹ הוֹשַׁבְתִּיו, שֶׁלֹּא נָתַתִּי תּוֹרָה בְּיָמָיו:

לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר. לֹא יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ, לֹא זְכוּת וְלֹא מַעֲשֶׂה טוֹב:

וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת. שָׁלַט בּוֹ יֵצֶר הָרָע וּבְדוֹרוֹתָיו אַחֲרָיו, לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים:

וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה. צִוִּיתִי עָלָיו שׁוֹמְרִים לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים:

כִּי כֶרֶם ה׳ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי כְּאוֹתוֹ הַכֶּרֶם לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הֵם הָיוּ לִי כְּכֶרֶם יַיִן, כְּכֶרֶם זַיִת, כְּקֶרֶן שֶׁמֶן בְּאֶרֶץ שְׁמֵנָה: שֶׁמֶן כְּהֻנָּה, שֶׁמֶן מַלְכוּת, שֶׁמֶן מְנוֹרָה, שֶׁמֶן מְנָחוֹת. עִזַּקְתִּים תְּחִלָּה בְּהֶקֵּף עַנְנֵי כָבוֹד בַּמִּדְבָּר, וְסִקַּלְתִּים וְנִקִּיתִים מִפּוֹשְׁעֵי הַדּוֹר. נְטַעְתִּים שׂוֹרֵק, שֵׁשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ מִצְווֹת כְּמִנְיַן שׂוֹרֵק הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם, עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. בָּנִיתִי מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ מִשְׁכָּנִי וּמִקְדָּשִׁי, וְגַם יֶקֶב הַמִּזְבֵּחַ וְהַשִּׁיתִין:

וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם:

וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה אֲשֶׁר לֹא גְלִיתִים עֲדַיִן, יִשְׁפְּטוּ נָא בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם עַל הָרָעָה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם: מִי סָרַח עַל מִי? מַה הָיָה לִי לַעֲשׂוֹת עוֹד טוֹבָה לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי לוֹ?

אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם. גַּם אַתֶּם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי, אֶת אֲשֶׁר הָגוּן בְּעֵינַי לַעֲשׂוֹת לְכַרְמִי, כְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן:

הָסֵר מְסוּכָּתוֹ. אֲסַלֵּק שְׁכִינָתִי מֵעֲלֵיהֶם, הַמְּסוֹכֶכֶת עֲלֵיהֶם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כב:ח) ״וַיְגַל אֶת מָסַךְ יְהוּדָה״:

פָּרוֹץ גְּדֵרוֹ. אֶתּוֹץ חוֹמוֹתָיו:

וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה. ״וַאֲשַׁוִינוּן רְטִישִׁין״ (תרגום יונתן):

לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר. ״לָא יִסְתַּעְדוּן וְלָא יִסְתַּמְכוּן״ (תרגום יונתן):

וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת. ״וִיהוֹן מְטַלְטְלִין וּשְׁבִיקִין״, דֻּגְמַת ״שָׁמִיר וָשָׁיִת״ שֶׁל כֶּרֶם, וְאֵצֶל הַכֶּרֶם מַמָּשׁ בְּמָקוֹם אַחֵר (ישעיהו ז:כג) הוּא מְתוּרְגָּם: ״הוֹבָאִי וּבוּר״:

וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה. ״וְעַל נְבִיָּיא אַפְקֵד דְּלָא יִתְנַבּוֹן עֲלֵיהוֹן״ (תרגום יונתן). הַנְּבוּאָה נִמְשְׁלָה לְמָטָר, שֶׁהֶעָבִים מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַשָּׁמַיִם, כָּךְ הַנְּבִיאִים מְקַבְּלִין הַנְּבוּאָה מִפִּי הַקְּדוּשָׁה:

נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו. כְּמוֹ ״נֶטַע״ (איוב יד:ט), וּלְפִי שֶׁהוּא דָבוּק נָקוּד (פַּתַּח) כְּמוֹ ״בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ (במדבר ז:פח):

וַיְקַו. שֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, וְהִנֵּה מִשְׂפָּח – אֲסִיפַת חֵטְא עַל חֵטְא, כְּמוֹ ״מֵהִסְתַּפֵּחַ״ (שמואל א כו:יט), ״סְפָחֵנִי נָא״ (שמואל א ב:לו). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן נֶגַע, וּלְפִי שֶׁהוּא לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן בִּקְרִיאָתוֹ, דּוֹמֶה ׳מִשְׁפָּט׳ לְ׳מִשְׂפָּח׳, וְכֵן ׳צְעָקָה׳ לִ׳צְדָקָה׳, נָפַל בּוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּפִי הַנָּבִיא:

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה