אור ברסלב
רש"י על ישעיהו פרק ד › פסוק ו

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק ד · פסוק ו

פסוק ה

וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל וגו׳ מֵחֹרֶב. לְהָגֵן מִלַּהַט יוֹם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (מלאכי ג:יט), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתְּקָהּ וּמְקַדְּרָהּ עֲלֵיהֶם:

וּלְמַחְסֶה. לְשׁוֹן כִּסּוּי:

וּלְמִסְתּוֹר. לְהִסָּתֵר בָּהּ:

מִזֶּרֶם. אֵשׁ הַמְּקַלַּחַת מִנְּהַר דִּינוּר עַל הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל״ (ירמיהו כג:יט) בְּמַסֶּכֶת חגיגה (חגיגה יג ב):

וּמִמָּטָר. מָטָר הַיּוֹרֵד עַל הָרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים״ (תהלים יא:ו):

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה