אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

וְהֶחֱזִיקוּ. וְיֹאחֲזוּ:

שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. מֵרֹב אַלְמָנוֹת רַבּוֹת, בְּאִישׁ אֶחָד מְבַקְּשׁוֹת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָן:

אֱסֹף. הַטְמֵן חֶרְפָּתֵנוּ, כְּמוֹ ״וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ (דברים כא:יב), שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה אֵין נוֹהֲגִין בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר. וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה (איכה רבה ה:יא): נְבוּכַדְנֶאצַּר גָּזַר שֶׁלֹּא יִבְעֲלוּ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ, לָכֵן הָיוּ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן שֵׁם אִישׁוּת:

פסוק ב

בַּיּוֹם הַהוּא. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ נוֹי תַּכְשִׁיטֵי הַנּוֹאֲפוֹת וְהַנְּבָלוֹת, לֹא תִּכְלֶה (ספרים אחרים: לֹא תִּסּוֹלֶה) עוֹד צְבִי נוֹי כְּבוֹדָם בְּאֵלֶּה:

יִהְיֶה צֶמַח ה׳. לָכֶם לְנוֹי:

לִצְבִי וּלְכָבוֹד. הֵם הַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּם וְהַחֲכָמִים תַּלְמִידֵי הַתּוֹרָה, בָּהֶם יִתְלוּ אֶת צְבִי כְּבוֹדָם:

וּפְרִי הָאָרֶץ. הֵם בְּנֵי הַצַּדִּיקִים, פְּרִי עֵץ חַיִּים, הֵם יִהְיוּ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת, אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְהַלְּלוּ פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. צְבִי – הוּא נוֹי, דָּבָר צִבְיוֹן שֶׁיֵּשׁ חֵפֶץ בּוֹ:

פסוק ג

וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בָּהֶם בְּצִיּוֹן יִתְיַשְּׁבוּ:

וְהַנּוֹתָר. בְּכָל מָקוֹם, יִשְׁכְּנוּ בִּירוּשָׁלִָם.

קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. כֻּלָּם יִהְיוּ צַדִּיקִים. וְאִם תֹּאמַר: צַדִּיקִים הַמֵּתִים לִפְנֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם אָבַד כְּבוֹדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל הַכָּתוּב לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ בִּירוּשָׁלַיִם (ויקרא רבה לה, ו). כְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן:

פסוק ד

אִם רָחַץ. כְּמוֹ ׳כִּי רָחַץ׳, יֵשׁ ׳אִם׳ מְשַׁמֵּשׁ כֵּן בִּלְשׁוֹן ׳כִּי׳, וְכֵן (איוב ח:יח) ״אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ״ – כִּי יְבַלְּעֶנּוּ, ״עַד אִם כָּלוּ לִשְׁתּוֹת״ (בראשית כד:יט):

צֹאַת. ״תְּגָאֲלַת״ כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּלוֹמַר: הֶעֱבִיר עֲוֹנָם עַל יְדֵי יִסּוּרִין וּבִעוּר מִן הָעוֹלָם:

יָדִיחַ. לְשׁוֹן רְחִיצָה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה וּבַמִּקְרָא: ״וְשָׁם יָדִיחוּ אֶת הָעוֹלָה״ (יחזקאל מ:לח):

בְּרוּחַ מִשְׁפָּט. עַל יְדֵי יִסּוּרִין, טלנ״ט בלע״ז, שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחוֹ לִשְׁפּוֹט אוֹתָם:

וּבְרוּחַ בָּעֵר. לְבַעֲרָם מִן הָעוֹלָם. בָּעֵר – כְּמוֹ ״לְבָעֵר״, דישקומברמ״ט בלע״ז, לְשׁוֹן פָּעוֹל, הִלּוּךְ:

פסוק ה

וְעַל מִקְרָאֶהָ. הַקְּרוּאִים בְּתוֹכָהּ:

עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן. לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָאֻמּוֹת:

כִּי עַל כָּל כָּבוֹד הָאָמוּר לָהֶם תְּהֵא הַחֻפָּה, שֶׁתְּחוֹפֵף שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם. וְשֶׁבַע חוּפּוֹת יֵשׁ כָּאן: עָנָן, וְעָשָׁן, נֹגַהּ, אֵשׁ, לֶהָבָה, חֻפָּה, שְׁכִינָה:

פסוק ו

וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל וגו׳ מֵחֹרֶב. לְהָגֵן מִלַּהַט יוֹם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים ״וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא״ (מלאכי ג:יט), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתְּקָהּ וּמְקַדְּרָהּ עֲלֵיהֶם:

וּלְמַחְסֶה. לְשׁוֹן כִּסּוּי:

וּלְמִסְתּוֹר. לְהִסָּתֵר בָּהּ:

מִזֶּרֶם. אֵשׁ הַמְּקַלַּחַת מִנְּהַר דִּינוּר עַל הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל״ (ירמיהו כג:יט) בְּמַסֶּכֶת חגיגה (חגיגה יג ב):

וּמִמָּטָר. מָטָר הַיּוֹרֵד עַל הָרְשָׁעִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים״ (תהלים יא:ו):

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה