רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק לא
הֶחָסֹן. הַתֹּקֶף, שֶׁהָיוּ אוֹנְסִין אֶת הָעֲנִיִּים וְגוֹזְלִין אוֹתָן וּמִתְחַסְּנִין בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (ישעיהו א:כג) ״וְחַבְרֵי גַנָּבִים״, יִהְיֶה אוֹתוֹ מָמוֹן לִנְעוֹרֶת שֶׁמְּנַעֲרִין מִן הַפִּשְׁתָּן (שבת כ:), שֶׁהוּא קַל וְנוֹחַ לִשָּׂרֵף:
וּפֹעֲלוֹ. וְהָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ תֹּקֶף יִהְיֶה לְנִיצוֹץ אֵשׁ, וּבָעֲרוּ זֶה בָּזֶה. נִיצוֹץ אישטנציל״א בְּלַעַ״ז. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וּפֹעֲלוֹ״ – ״וְעוֹבַד יְדֵיהוֹן״, וְאֵין זֶה אַחַר לְשׁוֹן הָעִבְרִית, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד וּפָעֳלוֹ חֲטַף קָמַץ, וִיהֵא נִבְאָר לְשׁוֹן פָּעוּל. עַכְשָׁיו שֶׁהוּא נָקוּד מְלֹא פוּם (רוֹצֶה לוֹמַר חוֹלָם), נִבְאָר לְשׁוֹן פּוֹעֵל:
וְאֵין מְכַבֶּה. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: ״וְלָא יְהֵא עֲלֵיהוֹן חַיִּיס״: