רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק כב
כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים. שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מָעוֹת נְחֹשֶׁת וּמְצַפִּין אוֹתָן בְּכֶסֶף לְהוֹנוֹת בָּהֶם:
סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. מַשְׁקִים שֶׁלָּכֶם מְעוֹרָבִים בַּמַּיִם, כְּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי טו:). מָהוּל – מְעוֹרָב, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה פּוֹתֵר ״לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל״ (קהלת ב:) – מְעוֹרְבָּב: