רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק ו
מְתֹם. לְשׁוֹן תְּמִימוּת, שָׁלֵם מֵאֵין מַכְאוֹב:
פֶּצַע. מַכַּת חֶרֶב:
חַבּוּרָה. לְשׁוֹן חַבָּלָה:
וּמַכָּה טְרִיָּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְרַסְסָא״, כְּתוּתָה וּמְרוּסֶסֶת:
טְרִיָּה. דמיצייד״א בְּלַעַ״ז, וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ ״טַרְיֵה לְרֵישֵׁיהּ״ (חולין מה:). מְנַחֵם פֵּירֵשׁ לְשׁוֹן לַחוּת, כְּלוֹמַר: לַחָה וְרְטוּבָה, תָּמִיד נוֹבַעַת, מוישט״א בְּלַעַ״ז:
לֹא זֹרוּ. הַנְּגָעִים הָאֵלֶּה לֹא זוֹרוּ עַל יְדֵי רוֹפְאִים אַבְקַת סַמָּנֵי תַחְבּוֹשֶׁת, לָשׁוֹן ״יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית״ (איוב יח:טו). וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן רְפוּאָה, כְּמוֹ ״אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר״ (ירמיהו ל:יג). וְלֹא חֻבָּשׁוּ. לְשׁוֹן רְפוּאָה:
וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. לֹא רֻכְּכָה מַכָּתָם בַּשֶּׁמֶן כְּמִשְׁפַּט שְׁאָר מַכּוֹת, וְאֵין נוֹפֵל כָּאן לוֹמַר ׳לֹא רֻכְּכוּ בַּשֶּׁמֶן׳, שֶׁאֵין מְרַכְּכִין אֶלָּא בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, אֲבָל הַמָּזוֹר וְהַחֲבִישָׁה נוֹפֵל לְשׁוֹנָם עַל כָּל הַגּוּף, לְפִיכָךְ נוֹפֵל בָּם לְשׁוֹן רַבִּים: ״לֹא זֹרוּ״ הַנְּגָעִים ״וְלֹא חֻבָּשׁוּ״. וְיוֹנָתָן פָּתַר כָּל הַמִּקְרָא בִּלְשׁוֹן דּוּגְמָא, עַל שֶׁהֵם מְלוּכְלָכִים וּמְנוּגָּעִים בֶּעָוֹן, וְתִרְגֵּם ״מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ״ מִקְּטַנִּים וְעַד גְּדוֹלִים (ירמיהו ו:ג), ״אֵין בּוֹ מְתֹם״ אֵין טוֹב בּוֹ, ״פֶּצַע וְחַבּוּרָה״ פֶּשַׁע וַעֲוֹנוֹת וְחַטָּאִים. לֹא זֹרוּ וְגוֹ׳ כְּלוֹמַר לֹא נִתְרַפְּאוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן אֲפִלּוּ צַד הִרְהוּר תְּשׁוּבָה אֵין בְּלִבָּם: