רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק א · פסוק ה
עַל מֶה תֻכּוּ וְגוֹ׳. אָדָם שֶׁלָּקָה וְחוֹזֵר עַל סִרְחוֹנוֹ, חֲבֵרוֹ מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״עַל זֶה לָקִיתָ, וְאֵינְךָ נוֹתֵן לֵב לוֹמַר ׳עַל סֻרְחָן זֶה לָקִיתִי, לֹא אָשׁוּב לַעֲשׂוֹת עוֹד׳?״ אַף כָּאן ״עַל מֶה תֻּכּוּ״ מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן אַתֶּם מוֹסִיפִים סָרָה, לָסוּר מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם? הֲלֹא כְּבָר כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי, וְלָמָּה לֹא תָבִינוּ?