רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מט · פסוק טז
תִּפְלַצְתְּךָ. לְשׁוֹן בֶּהָלָה; שֶׁהָיִיתָ מְמַהֵר וְנִבְהָל לְעוֹרֵר שְׂטִימָתְךָ לְאָחִיךָ. וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״פַּלָּצוּת״ (ישעיה כא:ד); וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״מִפְלֶצֶת״ (מלכים א טו:יג):
הִשִּׁיא אוֹתָךְ. לְהָרַע לָהֶם:
שׁוֹכְנִי. שׁוֹכֵן:
תּוֹפְשִׂי. כְּמוֹ ״תּוֹפֵשׂ״ (ירמיה נ:טז), וְהַיּוֹ״ד יְתֵרָה בּוֹ: