רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מט
פסוק א
הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל. בֵּי״ת רָפָה וְהֵ״א חֲטַף פַּתָּח, שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּמִיהָה:
מַלְכָּם. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן מַלְכָּם שְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן״ (מלכים ב כג:יג):
פסוק ג
כִּי שֻׁדְּדָה עַי. הַסְּמוּכָה לָהּ, וּמֵאֶרֶץ עַמּוֹן הִיא:
בְּנוֹת רַבָּה. רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן:
וְהִתְשׁוֹטַטְנָה בַּגְּדֵרוֹת. תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״וְאִתְהַמְּמוֹן בְּסִיעָן״ – הִתְגּוֹדְדוּ בַּחֲיָלוֹת; פָּתַר וְהִתְשׁוֹטַטְנָה – לְשׁוֹן חֲיָלוֹת מְשׁוֹטְטִים, וּגְדֵרוֹת – לְשׁוֹן ״גִּדְרוֹת צֹאן״ (במדבר לב:טז) הַמְּלֵאִים עֲדָרִים. וְיֵשׁ לִפְתֹּר: וְהִתְשׁוֹטַטְנָה – וְהִתְעוֹלַלְנָה בְּזֶבֶל גִּדְרוֹת צֹאן, לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן; ״וַיִּבֶז עֵשָׂו״ (בראשית כה:לד): ״וְשָׁט עֵשָׂו״ (תרגום אונקלוס):
פסוק ד
תִּתְהַלְלִי. תִּתְפָּאֲרִי, וַונְטִי״ר בְּלַעַ״ז:
בָּעֲמָקִים. שֶׁאַרְצֵךְ אֶרֶץ עֲמָקִים וְאֵין עֲצִירַת גְּשָׁמִים קָשָׁה לָהּ, שֶׁאֵין חַמָּה שׁוֹלֶטֶת בָּהּ:
זָב עִמְקֵךְ. מַכַּת רֹב גְּשָׁמִים בָּאָה, עַד שֶׁזָּבוּ הַמַּיִם בָּעֵמֶק וְשָׁטְפוּ שָׁרְשֵׁי הַתְּבוּאָה; כָּךְ פֵּרְשׁוֹ מְנַחֵם:
פסוק ה
אִישׁ לְפָנָיו. כָּל אֲשֶׁר יוּכַל לְמַהֵר וְלָנוּס:
לַנֹּדֵד. לְשׁוֹן ״נָע וָנָד״ (בראשית ד:יב):
פסוק ז
בְּתֵימָן. אֱדוֹם בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם״ (במדבר לד:ג):
מִבָּנִים. מִדּוֹר זֶה:
נִסְרְחָה. ״אִתְקַלְקְלַת״ (תרגום יונתן):
פסוק ח
הָפְנוּ. הִתְבַּעֲרוּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, לְשׁוֹן ״וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״ (ויקרא יד:לו):
הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת. לְהֵחָבֵא בְּעִמְקֵי מִסְתָּרִים. נֻסוּ הָפְנוּ הֶעְמִיקוּ. כֻּלָּם לְשׁוֹן צִוּוּי הֵם:
פסוק ט
אִם בּוֹצְרִים בָּאוּ לָךְ חָשַׂפְתִּי אֶת וְגוֹ׳ שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳. כָּל כְּעֵין דּוּגְמָא זוֹ נִבָּא עוֹבַדְיָה עַל אֱדוֹם (עובדיה א:א-ה), וּלְפִי שֶׁסִּיגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִיגְנוֹן אֶחָד (סנהדרין פט.), בְּמִקְצָת הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּין:
לֹא יַשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת. בִּתְמִיהָּ: וְהַשּׁוֹדְדִים שֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ, לֹא הִשְׁאִירוּ לְךָ כְּלוּם!
פסוק י
חָשַׂפְתִּי. גִּלֵּיתִי, כְּמוֹ ״מַחְשֹׂף הַלָּבָן״ (בראשית ל:לז). וְאַתָּה הִסְגַּרְתָּ שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אִישׁ; כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו״ (עובדיה א:יד):
וְנֶחְבָּה לֹא יוּכָל. וִיבַקֵּשׁ לְהֵחָבֵא וְלֹא יוּכָל:
פסוק יא
עָזְבָה יְתֹמֶיךָ. שֶׁיִּתַּמְתָּ בְּיִשְׂרָאֵל:
פסוק יב
אֲשֶׁר אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתּוֹת. שֶׁלֹּא הָיוּ אַחִים לָהֶם, וְאִם הֵרֵעוּ לָהֶם, אֵין לָהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת כְּמוֹתְךָ:
פסוק יג
לְחֶרְפָּה וְלִקְלָלָה תִּהְיֶה בָצְרָה. בָּצְרָה מֵעָרֵי מוֹאָב, אֶלָּא מִפְּנֵי הָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״יוֹבָב בֶּן זֶרַח מִבָּצְרָה״ (בראשית לו:לג), הִיא לוֹקָה עִמּוֹ:
פסוק טו
קָטֹן נְתַתִּיךָ. שֶׁאֵין בָּהֶם מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ; לֹא הָיָה דַּרְכָּם בְּרוֹמִי לְהַעֲמִיד מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ (עבודה זרה י.):
פסוק טז
תִּפְלַצְתְּךָ. לְשׁוֹן בֶּהָלָה; שֶׁהָיִיתָ מְמַהֵר וְנִבְהָל לְעוֹרֵר שְׂטִימָתְךָ לְאָחִיךָ. וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״פַּלָּצוּת״ (ישעיה כא:ד); וְיֵשׁ לוֹעֲזִין לְשׁוֹן ״מִפְלֶצֶת״ (מלכים א טו:יג):
הִשִּׁיא אוֹתָךְ. לְהָרַע לָהֶם:
שׁוֹכְנִי. שׁוֹכֵן:
תּוֹפְשִׂי. כְּמוֹ ״תּוֹפֵשׂ״ (ירמיה נ:טז), וְהַיּוֹ״ד יְתֵרָה בּוֹ:
פסוק יט
כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן. שֶׁהוּא מְקוֹם אֲרָיוֹת, כְּתַרְגּוּמוֹ שֶׁל יוֹנָתָן, כֵּן יַעֲלֶה הָאוֹיֵב אֶל נְוֵה אֵיתָן:
אַרְגִּיעָה. אַקְרִיב אֶת הָרֶגַע:
אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ. פִּתְאוֹם וּבְהַצְלָחָה יַחֲרִיבֶנָּה, וְיָשׁוּב לוֹ בְּרֶגַע קָטָן אֶל מְקוֹמוֹ. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ מִמַּעַל לָהּ, שֶׁיְּהֵא מִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וְעֶלְיוֹן לָהּ; וְכֵן ״מִמַּעַל לָרָקִיעַ״ (יחזקאל א:כו); וְכֵן ״מִמַּעַל לוֹ״ (ישעיה ו:ב); ״מֵעַל לְמַדָּיו״ (שמואל א יז:לט):
וּמִי בָחוּר. אוֹתוֹ שֶׁבָּחַרְתִּי לִנְקוֹם נִקְמָתִי עָלֶיהָ אֶפְקֹד:
וּמִי יֹעִידֶנִּי. לַמִּלְחָמָה, לְהִלָּחֵם אִתִּי:
רוֹעֶה. מֶלֶךְ:
פסוק כ
אִם לֹא. לְשׁוֹן בֶּאֱמֶת:
יִסְחָבוּם. יִגְרְרוּם:
צְעִירֵי הַצֹּאן. בְּזוּיֵי הָאֻמּוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (יומא י.): פָּרַס, שֶׁהוּא הַצָּעִיר בִּבְנֵי יֶפֶת (בראשית י:ב):
יַשִּׁים. לְשׁוֹן שְׁמָמָה:
פסוק כג
בּוֹשָׁה חֲמָת וְאַרְפָּד. עָרֵי אֲרָם, כִּי שָׁמְעוּ שְׁמֻעָה רָעָה עַל דַּמֶּשֶׂק, שֶׁהִיא רֹאשׁ אֲרָם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק״ (ישעיהו ז:ח); לְכָךְ נָמֹגוּ:
בְּיָם דְּאָגָה. דַּאֲגָתָהּ דּוֹמָה לְדַאֲגַת הַיָּם הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל. כָּל דְּאָגָה לְשׁוֹן יִרְאָה הוּא:
פסוק כד
רָפְתָה דַמֶּשֶׂק. רָפוּ יָדֶיהָ מֵהִלָּחֵם:
וְרֶטֶט. זִיעַ:
פסוק כה
אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה. לֹא נִתְמַלֵּאת עָפָר סְבִיב חוֹמָתָהּ לְחַזֵּק הַחוֹמָה, כְּמוֹ ״וַיַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה״ (נחמיה ג:ח). וְיֵשׁ עוֹד לִפְתֹּר: לָמָּה לֹא נֶעֶזְבָה מִן הָרָעָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא תָבֹא הָרָעָה עָלֶיהָ?
קִרְיַת מְשׂוֹשִׂי. כָּךְ יִתְאַבֵּל מַלְכָּהּ עָלֶיהָ:
פסוק כו
לָכֵן. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה:
יִדַּמּוּ. יֶחֶרָבוּ, וְאֵינוֹ זָז מִלְּשׁוֹן דְּמָמָה, שֶׁכָּל עִיר חֲרֵבָה אֵין קוֹל נִשְׁמָע בָּהּ:
פסוק כח
קֵדָר. שׁוֹכְנֵי מִדְבָּרוֹת בָּאֳהָלִים הֵם, אֵין חוֹמָה וְאֵין עִיר:
פסוק כט
מָגוֹר. אֵימַאשְׁמְנְ״ט בְּלַעַ״ז. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן יִרְאָה:
פסוק ל
כִּי יָעַץ עֲלֵיכֶם וגו׳. וּמָה הִיא הָעֵצָה? קוּמוּ עֲלוּ אֶל גּוֹי שָׁלֵיו:
פסוק לא
בָּדָד יִשְׁכֹּנוּ. בֶּטַח בִּיחִידוּת; אֵין צְרִיכִין לְהִתְאַסֵּף וְלֵישֵׁב בְּרֹב אָדָם, שֶׁאֵין יְרֵאִים שֶׁיָּבֹא אוֹיֵב עֲלֵיהֶם:
פסוק לב
קְצוּצֵי פֵאָה. מוּקְצִים מִקָּצֶה אֶל קָצֶה הָרוּחוֹת:
פסוק לה
אֶת קֶשֶׁת עֵילָם. אֶת תִּקְוַת עֵילָם (ס״א חָזְקַת עֵילָם):
רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם. מֵיטַב גְּבוּרָתָם:
פסוק לח
וְשַׂמְתִּי כִסְאִי. מָצוֹר שֶׁלִּי: