רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מח · פסוק מה
בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן. שֶׁהִיא גְבוֹהָה וְיֵשׁ לָהּ צֵל:
עָמְדוּ. הַנָּסִים לָנוּחַ בַּצֵּל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה בָּהֶן עוֹד כֹּחַ לָנוּס:
מִבֵּן סִיחוֹן. מֵעִיר סִיחוֹן, כְּמוֹ ״בֶּן רְאוּבֵן״ בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע טו:ו):
וְקָדְקֹד. אַטְרִיפִירְצְדָ״א בְּלַעַ״ז, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן מָקוֹר, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וִיקִירֵי״, לְשׁוֹן יְקָר:
בְּנֵי שָׁאוֹן. אוֹתָם שֶׁהָיוּ מַגְבִּיהִים קוֹל תִּפְאָרֶת: