רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מח · פסוק יב
צוֹעִים. מְרִיקִים, וְכֵן ״מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ״ (ישעיהו נא:יד) – הוּא הִלּוּךְ הַמֵּעַיִם בְּשִׁלְשׁוּל:
וְנִבְלֵיהֶם. חֲבִיּוֹתֵיהֶם שֶׁל מוֹאָבִים:
יְנַפֵּצוּ. יְשַׁבְּרוּ, כְּמוֹ ״אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ״ (איכה ד:ב); ״כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן״ (ירמיה יג:יב):