רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק מו · פסוק יז
קָרְאוּ שָׁם. בַּמִּלְחָמָה הִכְרִיזוּ מָשָׁל שֶׁל חֶרְפָּה:
פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן. שֶׁהָיָה מַגְבִּיהַּ קוֹל שָׁאוֹנוֹ תְּשׁוּאוֹת, לְהִתְהַלֵּל בְּחֵילוֹתָיו:
הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד. שֶׁיִּעֵד הַיּוֹם מִלְחָמָה קָבוּעַ לָצֵאת וּלְהִלָּחֵם וְלֹא יָצָא, וְעָבַר יוֹם זְמַן הַמּוֹעֵד (מועד קטן טז.):