רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לט · פסוק ג
וַיָּבֹאוּ כָּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ וְגוֹ׳. מַגִּיד שֶׁנִּתְקַיְּמָה כָּאן נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה: ״וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְגוֹ׳״ (ירמיה א:טו):
בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ. ״בְּתַרְעָא מְצִיעָתָא״ (תרגום יונתן); שַׁעַר הָעֲזָרָה, שַׁעַר נִיקָנוֹר הַמִּזְרָחִי, וְהוּא בֵּין שַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים וּבֵין שַׁעַר הַהֵיכָל. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שַׁעַר הַתָּוֶךְ שַׁעַר שֶׁמְּחַתְּכִין בּוֹ הֲלָכוֹת, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר ״מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע״ (קהלת ג:טז):