רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לט
פסוק ג
וַיָּבֹאוּ כָּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ וְגוֹ׳. מַגִּיד שֶׁנִּתְקַיְּמָה כָּאן נְבוּאָה עֶלְיוֹנָה: ״וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְגוֹ׳״ (ירמיה א:טו):
בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ. ״בְּתַרְעָא מְצִיעָתָא״ (תרגום יונתן); שַׁעַר הָעֲזָרָה, שַׁעַר נִיקָנוֹר הַמִּזְרָחִי, וְהוּא בֵּין שַׁעַר עֶזְרַת נָשִׁים וּבֵין שַׁעַר הַהֵיכָל. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שַׁעַר הַתָּוֶךְ שַׁעַר שֶׁמְּחַתְּכִין בּוֹ הֲלָכוֹת, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר ״מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע״ (קהלת ג:טז):
פסוק ד
דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ. מְעָרָה הָיְתָה לוֹ מִבֵּיתוֹ עַד עַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיֵּצְאוּ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה (פסיקתא רבתי כו); מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְקַיֵּם ״וּפָרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו״ (יחזקאל יב:יג)? זִמֵּן צְבִי לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים מְהַלֵּךְ עַל גַּג הַמְּעָרָה חוּץ לָעִיר, וְרָצוּ אַחֲרָיו לְתָפְשׂוֹ וְהוּא רָץ עַד פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְרָאוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ יוֹצֵא מִן הַמְּעָרָה:
פסוק ה
וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. לָמָּה עָבַרְתָּ עַל הַשְּׁבוּעָה?!
פסוק ו
וְאֵת כָּל חוֹרֵי יְהוּדָה. אֵלּוּ הַסַּנְהֶדְרִין, עַל שֶׁהִתִּירוּ לוֹ אֶת שְׁבוּעָתוֹ (תנחומא, ואתחנן א). הַחֵטְא הָיָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים שֶׁהִתִּירוּ הַשְּׁבוּעָה:
פסוק ח
וְאֶת בֵּית הָעָם. בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת (שבת לב.):
פסוק י
כְּרָמִים וִיגֵבִים. שָׂדוֹת לְעָבְדָם. כָּל יְגִיבָה לְשׁוֹן חֲפִירָה, אַפּוֹשִׁי״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק יג
רַבֵּי. כְּמוֹ שָׂרֵי:
פסוק יד
אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם. שֶׁנָּפַל אֶל הַכַּשְׂדִּים עַל פִּי יִרְמְיָה, וּכְשֶׁנִּלְכְּדָה הָעִיר מִנָּהוּ שַׁלִּיט בַּנִּשְׁאָרִים שָׁם:
פסוק טז
וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא. וְהָיוּ הַדְּבָרִים לְפָנֶיךָ, שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם מִתְקַיְּמִים:
פסוק יז
בְּיַד הָאֲנָשִׁים. בְּיַד הַכַּשְׂדִּים: