רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לח
פסוק ב
וְהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. וְהָיוּ לוֹ חַיָּיו הַצָּלָה, כְּאִלּוּ שָׁלַל נַפְשׁוֹ; כְּאָדָם הַשּׁוֹלֵל שָׁלָל וּמִשְׂתַּכֵּר, כָּךְ יִשְׂתַּכֵּר זֶה נַפְשׁוֹ:
פסוק ד
עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא. אֶלַאקְנְ״ץ בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן רִפְיוֹן:
פסוק ה
יוּכַל. כְּמוֹ יָכוֹל, עַל אֲשֶׁר הוּא מְרַפֵּא אֶת וְגוֹ׳:
פסוק ו
הַבּוֹר מַלְכִּיָּהוּ. שֶׁל מַלְכִּיָּהוּ:
פסוק ז
עֶבֶד מֶלֶךְ. בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה:
הַכּוּשִׁי. צִדְקִיָּהוּ: מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף צִדְקִיָּהוּ מְשֻׁנֶּה בְּצִדְקוֹ מִכָּל דּוֹרוֹ (מועד קטן טז:). וְיֵשׁ מִדְרָשׁ דּוֹרֵשׁ הַכּוּשִׁי עַל בָּרוּךְ (ספרי במדבר צט):
אִישׁ סָרִיס. גֶּבֶר רַב:
פסוק ט
וַיָּמָת תַּחְתָּיו וגו׳. אִלּוּ הִנִּיחוּ אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ הָיָה מֵת מֵאֵלָיו בָּרָעָב, וְהֵם הֵרֵעוּ לְקָרֵב מִיתָתוֹ:
פסוק י
שְׁלֹשִׁים אֲנָשִׁים. מִתּוֹךְ שֶׁכֹּחָן תַּשׁ בָּרָעָב, נִצְרְכוּ כֻּלָּן:
פסוק יא
בְּלוֹיֵי סְחָבוֹת. בְּלוּאֵי בְגָדִים הַנִּסְחָבִים:
פסוק יב
וְהַמְּלָחִים. לְשׁוֹן רִקָּבוֹן, כְּמוֹ ״כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ״ (ישעיה נא:ו):
תַּחַת אַצִּלוֹת יָדֶיךָ. שֶׁלֹּא יַזִּיקוּךָ הַחֲבָלִים:
אַצִּילוֹת. אֵיישִׁילָ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יד
מָבוֹא הַשְּׁלִישִׁי. לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן הוּא. וְשֶׁמָּא בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הִיא, לוֹמַר שֶׁהַחֵיל וְעֶזְרַת נָשִׁים לְפָנֶיהָ (משנה סכה ה,ד):
פסוק יט
דּוֹאֵג. יָרֵא:
פֶּן יִתְּנוּ אוֹתִי. הַכַּשְׂדִּים בְּיַד הַיְּהוּדִים, לוֹמַר: מַלְכְּכֶם יְהִי עַבְדְּכֶם עַל שֶׁקְּדַמְתֶּם לְהַשְׁלִים עִמָּנוּ:
וְהִתְעַלְּלוּ בִי. הַיְּהוּדִים. אִיגְבְּרוֹנְ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק כב
אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ. נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁאָמְרוּ לְךָ: לֹא תִלָּכֵד:
בַּבֹּץ. טִיט, לְשׁוֹן ״הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה״ (איוב ח:יא):
פסוק כג
וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ. הֲרֵי אַתָּה כְּאִלּוּ שׂוֹרְפָהּ בְּיָדַיִם, שֶׁאַתָּה גּוֹרֵם לָהּ: