רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק לא · פסוק כב
תִּתְחַמָּקִין. תִּסְתְּרִי מִמֶּנִּי, שֶׁאַתְּ בּוֹשָׁה לָשׁוּב אֱלֵי מִפְּנֵי דַּרְכֵּךְ. הִנֵּה חֲדָשָׁה נִבְרֵאת בָּאָרֶץ, שֶׁהַנְּקֵבָה תַּחֲזֹר אַחַר הַזָּכָר לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה, לְשׁוֹן ״וַאֲסוֹבְבָהּ בָּעִיר אֲבַקְּשָׁהּ וְגוֹ׳״ (שִׁיר הַשִּׁירִים ג:ב); וּמִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַדַּרְשָׁן שָׁמַעְתִּי: נְקֵבָה תְּסוֹבֵב לִהְיוֹת גָּבֶר, אֲנִי נְתַתִּיךְ כְּבַת הַנּוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים שִׁבְעָה אֻמּוֹת מִשִּׁבְעִים, סוֹף שֶׁתִּטְּלִי הַכֹּל כְּבֶן זָכָר שֶׁהוּא יוֹרֵשׁ הַכֹּל: