רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כה · פסוק לד
הֵילִילוּ. לְשׁוֹן ״יְלָלָה״ (צפניה א:י):
וְהִתְפַּלְּשׁוּ. הִתְגַּלְגְּלוּ בֶּעָפָר, וֹוטְרְלִי״ר בְּלַעַ״ז:
וּתְפוֹצוֹתִיכֶם. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּלוֹמַר: וּתְפוּצוֹתֵיכֶם תִּקְרַבְנָה לָבֹא:
כִּכְלִי חֶמְדָּה. כְּלוֹמַר: אִם תֹּאמְרוּ חֲשׁוּבִים אֲנַחְנוּ, הַרְבֵּה יֵשׁ כְּלֵי חֶמְדָּה שֶׁל זְכוּכִית, נוֹפְלִים וּמִשְׁתַּבְּרִים וְאוֹבְדִים: