רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כה
פסוק א
בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית. שָׁנָה שֶׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם שֶׁיִּגְלוּ וְשֶׁיִּשְׁתּוּ כּוֹס הַחֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן: קַח אֶת כּוֹס וְגוֹ׳. וְקוֹדֶם גְּזַר דִּין אָמַר לַנָּבִיא לְהוֹכִיחָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ וְלֹא יִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם:
פסוק ג
שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים. יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְאַחַת (מלכים ב כב:א), צֵא מֵהֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִשְׁאֲרוּ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וְאַרְבַּע שֶׁל בְּנוֹ (ירמיה א:ג), הֲרֵי שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים:
אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר. לְשׁוֹן הוֹוֶה: הָיִיתִי מַשְׁכִּים וּמְדַבֵּר תָּמִיד:
פסוק י
קוֹל רֵחַיִם. סִימָן הוּא לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, עַל שֵׁם שֶׁטּוֹחֲנִין וְשׁוֹחֲקִין לָהּ סַמְמָנִין לִרְפוּאָה:
אוֹר נֵר. סִימַן מִשְׁתֶּה. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין לב:):
פסוק יג
אֶת כָּל הַכָּתוּב. עַל בָּבֶל:
בַּסֵּפֶר הַזֶּה. בְּסוֹפוֹ:
פסוק יד
כִּי עָבְדוּ בָם. כְּמוֹ כִּי יַעַבְדוּ בָם, בִּבְנֵי בָבֶל:
גַּם הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים. מָדַי וּפָרָס:
פסוק טו
כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה. נְבוּאַת הַפֻּרְעָנוּת:
וְהִשְׁקִיתָה אוֹתוֹ. הִנָּבֵא לָהֶם שֶׁלֹּא תָשׁוּב עוֹד בְּשׁוּם תְּשׁוּבָה:
פסוק טז
וְהִתְגֹּעֲשׁוּ. ״וְיִשְׁתַּגְּעוּן״ (תרגום יונתן):
וְהִתְהוֹלָלוּ. לְשׁוֹן ״הוֹלֵלוּת״ (קהלת י:יג), יִשְׁתַּטּוּ:
פסוק יח
כַּיּוֹם הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר הֵם הַיּוֹם; לְאַחַר הַחֻרְבָּן כָּתַב יִרְמְיָה סִפְרוֹ:
פסוק כ
וְאֵת כָּל הָעֶרֶב. ״כָּל סוּמְכְוָתָא״ (תרגום יונתן) אֲשֶׁר עֲרֻבַּת פַּרְעֹה וּמִשְׁעַנְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה. הָעֶרֶב גרנטיא״ה בְּלַעַ״ז:
פסוק כב
וְאֵת מַלְכֵי הָאִי. כָּל אֵלּוּ שֶׁמָּנָה עַד כָּאן, שְׁכֵינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם:
פסוק כג
קְצוּצֵי פֵאָה. הַמּוּקְצִים בִּקְצֵה אוֹתָהּ הָרוּחַ:
פסוק כד
מַלְכֵי עֲרָב. עֲרַבְיָא (כתובות סז.):
וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב. ״סוּמְכְוָותָא״ שֶׁל עַרְבִיִּים:
פסוק כו
שֵׁשַׁךְ. הוּא בָּבֶל בְּא״ת ב״ש (תנחומא, קרח יב):
פסוק כז
וּקְיוּ. כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁמֵּקִיא:
הַחֶרֶב. הַתִּגָּר שֶׁל הַמִּלְחָמָה:
פסוק כט
מֵחֵל. מַתְחִיל:
פסוק ל
עַל נָוֵהוּ. מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ:
הֵידָד. לָשׁוֹן הוּא שֶׁצּוֹעֲקִין עוֹשֵׂי מְלָאכָה כְּבֵדָה בְּקוֹל רָם, לְזָרֵז זֶה אֶת זֶה לְהִתְחַזֵּק, וְדוֹרְכֵי גִּתּוֹת רְגִילִין בָּהּ:
יַעֲנֶה. כָּל לְשׁוֹן עֲנִיָּה צְעָקַת קוֹל רָם הִיא:
פסוק לא
נִשְׁפָּט. מִתְוַכֵּחַ בַּדִּין:
פסוק לב
מִגּוֹי אֶל גּוֹי. שֶׁאֲנִי מְסַכְסְכָן זֶה בָּזֶה:
מִיַּרְכְּתֵי. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״מִסְּיָפֵי״:
פסוק לד
הֵילִילוּ. לְשׁוֹן ״יְלָלָה״ (צפניה א:י):
וְהִתְפַּלְּשׁוּ. הִתְגַּלְגְּלוּ בֶּעָפָר, וֹוטְרְלִי״ר בְּלַעַ״ז:
וּתְפוֹצוֹתִיכֶם. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּלוֹמַר: וּתְפוּצוֹתֵיכֶם תִּקְרַבְנָה לָבֹא:
כִּכְלִי חֶמְדָּה. כְּלוֹמַר: אִם תֹּאמְרוּ חֲשׁוּבִים אֲנַחְנוּ, הַרְבֵּה יֵשׁ כְּלֵי חֶמְדָּה שֶׁל זְכוּכִית, נוֹפְלִים וּמִשְׁתַּבְּרִים וְאוֹבְדִים:
פסוק לז
וְנָדַמּוּ. לְשׁוֹן חֻרְבָּה, לְשׁוֹן ״הֲדִמָּנוּ״, ״וְנִדְּמָה שָׁם״ (ירמיה ח:יד):
פסוק לח
עָזַב כַּכְּפִיר וְגוֹ׳. ״גָּלָה מַלְכָּא מִכַּרְכֵּיהּ״ (תרגום יונתן), כַּכְּפִיר הָעוֹזֵב אֶת סֻכּוֹ:
הַיּוֹנָה. מִשְׁתַּכֶּרֶת בְּיַיִן, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן אוֹנָאָה: