אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק כה

פרק כד

פסוק א

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית. שָׁנָה שֶׁנִּתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם שֶׁיִּגְלוּ וְשֶׁיִּשְׁתּוּ כּוֹס הַחֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן: קַח אֶת כּוֹס וְגוֹ׳. וְקוֹדֶם גְּזַר דִּין אָמַר לַנָּבִיא לְהוֹכִיחָם, אוּלַי יָשׁוּבוּ וְלֹא יִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם:

פסוק ג

שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים. יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְאַחַת (מלכים ב כב:א), צֵא מֵהֶם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, נִשְׁאֲרוּ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וְאַרְבַּע שֶׁל בְּנוֹ (ירמיה א:ג), הֲרֵי שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים:

אַשְׁכֵּים וְדַבֵּר. לְשׁוֹן הוֹוֶה: הָיִיתִי מַשְׁכִּים וּמְדַבֵּר תָּמִיד:

פסוק י

קוֹל רֵחַיִם. סִימָן הוּא לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, עַל שֵׁם שֶׁטּוֹחֲנִין וְשׁוֹחֲקִין לָהּ סַמְמָנִין לִרְפוּאָה:

אוֹר נֵר. סִימַן מִשְׁתֶּה. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין לב:):

פסוק יג

אֶת כָּל הַכָּתוּב. עַל בָּבֶל:

בַּסֵּפֶר הַזֶּה. בְּסוֹפוֹ:

פסוק יד

כִּי עָבְדוּ בָם. כְּמוֹ כִּי יַעַבְדוּ בָם, בִּבְנֵי בָבֶל:

גַּם הֵמָּה גּוֹיִם רַבִּים. מָדַי וּפָרָס:

פסוק טו

כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה. נְבוּאַת הַפֻּרְעָנוּת:

וְהִשְׁקִיתָה אוֹתוֹ. הִנָּבֵא לָהֶם שֶׁלֹּא תָשׁוּב עוֹד בְּשׁוּם תְּשׁוּבָה:

פסוק טז

וְהִתְגֹּעֲשׁוּ. ״וְיִשְׁתַּגְּעוּן״ (תרגום יונתן):

וְהִתְהוֹלָלוּ. לְשׁוֹן ״הוֹלֵלוּת״ (קהלת י:יג), יִשְׁתַּטּוּ:

פסוק יח

כַּיּוֹם הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר הֵם הַיּוֹם; לְאַחַר הַחֻרְבָּן כָּתַב יִרְמְיָה סִפְרוֹ:

פסוק כ

וְאֵת כָּל הָעֶרֶב. ״כָּל סוּמְכְוָתָא״ (תרגום יונתן) אֲשֶׁר עֲרֻבַּת פַּרְעֹה וּמִשְׁעַנְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְעֶזְרָה. הָעֶרֶב גרנטיא״ה בְּלַעַ״ז:

פסוק כב

וְאֵת מַלְכֵי הָאִי. כָּל אֵלּוּ שֶׁמָּנָה עַד כָּאן, שְׁכֵינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם:

פסוק כג

קְצוּצֵי פֵאָה. הַמּוּקְצִים בִּקְצֵה אוֹתָהּ הָרוּחַ:

פסוק כד

מַלְכֵי עֲרָב. עֲרַבְיָא (כתובות סז.):

וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב. ״סוּמְכְוָותָא״ שֶׁל עַרְבִיִּים:

פסוק כו

שֵׁשַׁךְ. הוּא בָּבֶל בְּא״ת ב״ש (תנחומא, קרח יב):

פסוק כז

וּקְיוּ. כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁמֵּקִיא:

הַחֶרֶב. הַתִּגָּר שֶׁל הַמִּלְחָמָה:

פסוק כט

מֵחֵל. מַתְחִיל:

פסוק ל

עַל נָוֵהוּ. מִתְאַבֵּל עַל חֻרְבַּן בֵּיתוֹ:

הֵידָד. לָשׁוֹן הוּא שֶׁצּוֹעֲקִין עוֹשֵׂי מְלָאכָה כְּבֵדָה בְּקוֹל רָם, לְזָרֵז זֶה אֶת זֶה לְהִתְחַזֵּק, וְדוֹרְכֵי גִּתּוֹת רְגִילִין בָּהּ:

יַעֲנֶה. כָּל לְשׁוֹן עֲנִיָּה צְעָקַת קוֹל רָם הִיא:

פסוק לא

נִשְׁפָּט. מִתְוַכֵּחַ בַּדִּין:

פסוק לב

מִגּוֹי אֶל גּוֹי. שֶׁאֲנִי מְסַכְסְכָן זֶה בָּזֶה:

מִיַּרְכְּתֵי. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״מִסְּיָפֵי״:

פסוק לד

הֵילִילוּ. לְשׁוֹן ״יְלָלָה״ (צפניה א:י):

וְהִתְפַּלְּשׁוּ. הִתְגַּלְגְּלוּ בֶּעָפָר, וֹוטְרְלִי״ר בְּלַעַ״ז:

וּתְפוֹצוֹתִיכֶם. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּלוֹמַר: וּתְפוּצוֹתֵיכֶם תִּקְרַבְנָה לָבֹא:

כִּכְלִי חֶמְדָּה. כְּלוֹמַר: אִם תֹּאמְרוּ חֲשׁוּבִים אֲנַחְנוּ, הַרְבֵּה יֵשׁ כְּלֵי חֶמְדָּה שֶׁל זְכוּכִית, נוֹפְלִים וּמִשְׁתַּבְּרִים וְאוֹבְדִים:

פסוק לז

וְנָדַמּוּ. לְשׁוֹן חֻרְבָּה, לְשׁוֹן ״הֲדִמָּנוּ״, ״וְנִדְּמָה שָׁם״ (ירמיה ח:יד):

פסוק לח

עָזַב כַּכְּפִיר וְגוֹ׳. ״גָּלָה מַלְכָּא מִכַּרְכֵּיהּ״ (תרגום יונתן), כַּכְּפִיר הָעוֹזֵב אֶת סֻכּוֹ:

הַיּוֹנָה. מִשְׁתַּכֶּרֶת בְּיַיִן, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן אוֹנָאָה:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה