רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כד
פסוק א
דּוּדָאֵי. קְדֵרוֹת:
מוּעָדִים. מוּכָנִים:
הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁגָּלוּ עִם יְכָנְיָה (סדר עולם רבה כה), וּכְבָר פֵּירַשְׁתִּיו בְּסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב כד:טז) הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לימייטראה ליפורטי״ר בְּלַעַז. לָשׁוֹן אַחֵר: הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר – הֶחָרָשׁ לְשׁוֹן חֶרֶשׁ, הַמַּסְגֵּר לְשׁוֹן סָגוּר, כְּלוֹמַר: חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר, הַכֹּל שׁוֹתְקִים. מַסְגֵּר שֶׁהָיוּ סוֹגְרִים וְאֵין פּוֹתֵחַ (ישעיה כב:כב; סנהדרין לח.):
פסוק ב
כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת. שֶׁבִּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן בִּתְחִלַּת בִּכּוּרֵי תְאֵנִים, שֶׁהֵם חֲבִיבוֹת עַל מוֹצְאֵיהֶם בְּרֵאשִׁיתָם (ישעיה כח:ד):
פסוק ה
כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת וגו׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: כֵּן אַכִּיר לְטוֹבָה אֶת גָּלוּת יְהוּדָה שֶׁהִגְלֵיתִי כְּבָר, יְכָנְיָה וְגָלוּתוֹ:
פסוק ו
אֶתּוֹשׁ. לְשׁוֹן עֲקִירָה:
פסוק ט
לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָרָעָה הַבָּאָה עֲלֵיהֶם וְיָזוּעוּ:
וְלִשְׁנִינָה. שֶׁיִּשְׁנְנוּ וִידַבְּרוּ הַכֹּל בְּפֻרְעָנוּתָם: