אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק כג

פרק כב

פסוק א

הוֹי רוֹעִים. מַלְכֵי יְהוּדָה:

פסוק ב

לֹא פְקַדְתֶּם אוֹתָם. לֹא נִזְהַרְתֶּם לְשָׁמְרָם:

פסוק ד

וְלֹא יִפָּקֵדוּ. וְלֹא יֶחְסְרוּ, לָשׁוֹן ״וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ (במדבר לא:מט):

פסוק ה

וְהִשְׂכִּיל. וְיַצְלִיחַ:

פסוק ו

ה׳ צִדְקֵנוּ. ה׳ מַצְדִּיק אוֹתָנוּ בְּיָמָיו שֶׁל זֶה:

פסוק ט

לַנְּבִיאִים נִשְׁבַּר לִבִּי בְקִרְבִּי. לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, הָאוֹמְרִים שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם, נִשְׁבַּר לִבִּי. רָחֲפוּ – הוֹלְכִים וְנָעִים, כְּכַנְפֵי צִפּוֹר הַמְרַחֵף עַל קִנּוֹ; טְרַנְבְּלִיר״ט בְּלַעַז:

מִפְּנֵי ה׳. שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה רָעָה זֹאת:

פסוק י

מִפְּנֵי אָלָה. שְׁבוּעַת שֶׁקֶר:

אָבְלָה. חֲרֵבָה:

מְרוּצָתָם. קוֹרְשָׁ״א בְּלַעַ״ז, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן רָצוֹן:

לֹא כֵן. לֹא בַדִּין:

פסוק יא

גַּם נָבִיא גַּם כֹּהֵן. אֲפִילּוּ אֵלּוּ, שֶׁהַכֹּל לְמֵדִין מֵהֶם:

גַּם בְּבֵיתִי מָצָאתִי רָעָתָם. שֶׁהֶעֱמִידוּ דְּמוּת בַּהֵיכָל:

פסוק יב

כַּחֲלַקְלַקּוֹת. אֶרֶץ חֲלָקָה, שֶׁהָרֶגֶל מַחְלֶקֶת בָּהּ וְהָאָדָם נוֹפֵל:

כַּחֲלַקְלַקּוֹת בָּאֲפֵלָה. כִּשָּׁלוֹן עַל כִּשָּׁלוֹן: חֲלַקְלַקּוֹת בָּאוֹר יֵשׁ כִּשָּׁלוֹן, אֲפֵלָה בְּלֹא חֲלַקְלַקּוֹת יֵשׁ כִּשָּׁלוֹן:

פסוק יג

וּבִנְבִיאֵי שֹׁמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה. קֹדֶם שֶׁגָּלוּ:

פסוק יד

וּבִנְבִיאֵי יְרוּשָׁלִַם. אֲנִי רוֹאֶה עַתָּה שַׁעֲרוּרָה, דָּבָר מְגֻנֶּה:

וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים. אוֹמְרִים לָרְשָׁעִים: שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם:

לְבִלְתִּי שָׁבוּ. שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ הַמְּרֵעִים אִישׁ מֵרָעָתוֹ:

פסוק יז

וְכֹל הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ וְגוֹ׳. וּלְכָל הוֹלֵךְ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ וְגוֹ׳:

פסוק יח

מִי עָמַד בְּסוֹד ה׳. וְיִשְׁמַע אֶת הַנִּגְזָר מִלְּפָנָיו? אוֹתוֹ שֶׁהִקְשִׁיב דְּבַר תּוֹרָתוֹ וְיִשְׁמַע לְמִצְוֹתָיו, וְלֹא הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה! שְׁמִיעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבַּמִּקְרָא זֶה – שְׁמִיעָה מַמָּשׁ; שְׁמִיעָה הָאַחֲרוֹנָה – קַבָּלָה:

פסוק יט

מִתְחוֹלֵל. מִשְׁתַּכֵּן, מְחַזֵּר לִשְׁכּוֹן; וְעַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יִשְׁכּוֹן:

פסוק כ

מְזִמּוֹת. לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה:

פסוק כב

וְאִם עָמְדוּ בְּסוֹדִי וְיַשְׁמִיעוּ דְבָרַי וגו׳. הָיָה לָהֶם לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרַי וְתוֹרָתִי אֶת עַמִּי, וְלֹא לְהַטְעוֹתָם בָּהּ מֵעָלַי:

פסוק כג

הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב. שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אֶלָּא בְּסָמוּךְ לִי, וְאֵין בִּי כֹּחַ לִשְׁפּוֹט אֶת הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּמַעֲשֵׂיהֶם?!

פסוק כד

אִם יִסָּתֵר אִישׁ. זֶהוּ כֶּפֶל תְּמִיהָה הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב, כְּדֶרֶךְ כָּל תְּמִיהוֹת הַכְּפוּלוֹת:

פסוק כו

עַד מָתַי. יִנָּבְאוּ שֶׁקֶר? וְכִי יֵשׁ בְּלִבָּם שֶׁל הַנְּבִיאִים הַלָּלוּ, הַנִּבְּאִים שָׁקֶר, לְקַיֵּם מַחְשְׁבוֹתָם שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי וְגוֹ׳?!

תַּרְמִית. לְשׁוֹן מִרְמָה:

פסוק כח

יְסַפֵּר חֲלוֹם. יְסַפְּרֶנּוּ לְשׁוֹן הֲבַאי כִּשְׁאָר חֲלוֹמוֹת, וְלֹא יְחַזְּקֶנּוּ בְּדִבְרֵי נְבוּאָה:

מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר. מַה עִנְיַן שֶׁקֶר אֵצֶל אֱמֶת?

אֶת הַבָּר. עִם הַבָּר:

פסוק כט

הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. לֹא הָיָה לָהֶם לִטְעוֹת וּלְדַמּוֹת חֲלוֹמוֹת לוֹמַר שֶׁהֵם נְבוּאָה, כִּי דְּבַר נְבוּאָה כְּשֶׁבָּאָה בְּפִי הַנָּבִיא בִּגְבוּרָה הִיא בָאָה בּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתְּהִי בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת״ (ירמיה כ:ט), וְאוֹמֵר ״וְיַד ה׳ עָלַי חֲזָקָה״ (יחזקאל ג:יד):

וּכְפַטִּישׁ. פִּי״ק בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ אוֹמֵר מַרְטִיי״ל בְּלַעַ״ז:

פסוק ל

מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ. אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ יֵשׁ לָהֶם מְרַגְּלִים אֵצֶל נְבִיאֵי הָאֱמֶת, וְשׁוֹמְעִין סִגְנוֹן שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם מִתְנַבְּאִים בּוֹ, וְאוֹמְרִין נְבוּאַת שֶׁקֶר בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר: שָׁמַע אֶת יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן ״הִנְנִי שׁוֹבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם״ (ירמיה מט:לה), וְהוּא נִיבָּא בַּשּׁוּק הַתַּחְתּוֹן ״שָׁבַרְתִּי אֶת עוֹל מֶלֶךְ בָּבֶל״ (ירמיה כח:ב), כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּסַנְהֶדְרִין (פט.):

פסוק לא

הַלּוֹקְחִים לְשׁוֹנָם. הַמְּלַמְּדִים לְשׁוֹנָם לוֹמַר שִׁקְרֵיהֶם בְּלָשׁוֹן נְאֻם ה׳, כִּנְבִיאֵי הָאֱמֶת, לְמַעַן יַאֲמִינוּ בָם:

פסוק לב

וּבְפַחֲזוּתָם. לְשׁוֹן תִּמָּהוֹן, אִישְׁטוֹרְדִיזוֹ״ן בְּלַעַ״ז:

פסוק לג

מַה מַשָּׂא ה׳. לְשׁוֹן שְׂחוֹק, לְפִי שֶׁנְּבוּאָתוֹ לָהֶם לְמַשָּׂא:

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת מַה מַשָּׂא וְנָטַשְׁתִּי וגו׳. אוֹמְרִים לָכֶם מָה הַמַּשָּׂא, אַתֶּם לְמַשָּׂא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא אָמַר שֶׁיִּטּוֹשׁ וְיַשְׁלִיךְ אֶתְכֶם מֵעַל זְרוֹעוֹתָיו מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ (איכה ב:א), כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

וְנָטַשְׁתִּי. וְעָזַבְתִּי:

פסוק לו

כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם מְהַפְּכִין אֶת הַמַּשָּׂא לִגְנַאי, מַשָּׂא דְּבַר ה׳ לְאִישׁ דְּבָרוֹ וּלְאִישׁ עֲצָתוֹ הוּא מְגַלֵּהוּ (ישעיהו מ:יג), וְאַתֶּם מְהַפְּכִין אוֹתוֹ לִלְשׁוֹן מַשָּׂאוֹי. זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי כֵּן, וְהִיא עִקָּר; אֲבָל כָּךְ שָׁמַעְתִּי: כִּי הַמַּשָּׂאוֹי יִהְיֶה מַשָּׂאוֹי שֶׁל פֻּרְעָנוּת לְמִי שֶׁאוֹמְרוֹ, הַשּׁוֹאֵל מַה מַּשָּׂא. עִנְיָן אַחֵר: מַשָּׂא ה׳. לְשׁוֹן נְבוּאָה הוּא; וְהָיָה הַנָּבִיא הַשֶּׁקֶר שׁוֹאֵל לַנָּבִיא הָאֱמֶת לֵאמֹר לוֹ אֶת דְּבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלָשׁוֹן שֶׁבָּא הַסִּיגְנוֹן אֵלָיו, וְהַסִּיגְנוֹן לֹא הָיָה מְפָרֵשׁ הַדִּבּוּר כָּל כָּךְ, וְהָיָה נְבִיא הַשֶּׁקֶר מְהַפֵּךְ אֶת הַפֵּרוּשׁ לְצַד אַחֵר, וְהָיָה מְדַבֵּר בְּדוּגְמַת נְבִיא הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ; וְכֵן עָשָׂה חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. לָכֵן הוּא אוֹמֵר: אַל תִּשְׁאֲלוּ מַשָּׂא ה׳ – אֶת לְשׁוֹן הַסִּיגְנוֹן, אֶלָּא מַה דִּבֵּר וּמַה עָנָה – אֶת פֵּרוּשׁ הַדָּבָר; שַׁאֲלוּ לַנָּבִיא הָאֱמֶת לֵאמֹר לָהֶם מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּלְהֵיכָן נוֹטִין אֶת דְּבָרָיו:

כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ. סִיגְנוֹן סְתָם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרוֹ סְתָם לְאִישׁ עֲצָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהוֹפְכוֹ, וְאַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְהוֹפְכוֹ. וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה מִגַּנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, גַּם זֶה לָשׁוֹן מְיֻתָּר:

פסוק לז

כֹּה תֹאמַר אֶל הַנָּבִיא. כְּשֶׁאַתֶּם בָּאִים לִשְׁאֹל דְּבָרַי מֵאֵת הַנָּבִיא:

פסוק לט

וְנָשִׁיתִי. לְשׁוֹן ״גִּיד הַנָּשֶׁה״ (בראשית לב:לג), וְלָשׁוֹן ״נָשְׁתָה גְבוּרָתָם״ (ירמיה נא:ל); קוֹפֵץ וּמְטַלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה