רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כד · פסוק א
דּוּדָאֵי. קְדֵרוֹת:
מוּעָדִים. מוּכָנִים:
הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁגָּלוּ עִם יְכָנְיָה (סדר עולם רבה כה), וּכְבָר פֵּירַשְׁתִּיו בְּסֵפֶר מְלָכִים (מלכים ב כד:טז) הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לימייטראה ליפורטי״ר בְּלַעַז. לָשׁוֹן אַחֵר: הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר – הֶחָרָשׁ לְשׁוֹן חֶרֶשׁ, הַמַּסְגֵּר לְשׁוֹן סָגוּר, כְּלוֹמַר: חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְדַבֵּר, הַכֹּל שׁוֹתְקִים. מַסְגֵּר שֶׁהָיוּ סוֹגְרִים וְאֵין פּוֹתֵחַ (ישעיה כב:כב; סנהדרין לח.):