רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק כג · פסוק לו
כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם מְהַפְּכִין אֶת הַמַּשָּׂא לִגְנַאי, מַשָּׂא דְּבַר ה׳ לְאִישׁ דְּבָרוֹ וּלְאִישׁ עֲצָתוֹ הוּא מְגַלֵּהוּ (ישעיהו מ:יג), וְאַתֶּם מְהַפְּכִין אוֹתוֹ לִלְשׁוֹן מַשָּׂאוֹי. זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי כֵּן, וְהִיא עִקָּר; אֲבָל כָּךְ שָׁמַעְתִּי: כִּי הַמַּשָּׂאוֹי יִהְיֶה מַשָּׂאוֹי שֶׁל פֻּרְעָנוּת לְמִי שֶׁאוֹמְרוֹ, הַשּׁוֹאֵל מַה מַּשָּׂא. עִנְיָן אַחֵר: מַשָּׂא ה׳. לְשׁוֹן נְבוּאָה הוּא; וְהָיָה הַנָּבִיא הַשֶּׁקֶר שׁוֹאֵל לַנָּבִיא הָאֱמֶת לֵאמֹר לוֹ אֶת דְּבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלָשׁוֹן שֶׁבָּא הַסִּיגְנוֹן אֵלָיו, וְהַסִּיגְנוֹן לֹא הָיָה מְפָרֵשׁ הַדִּבּוּר כָּל כָּךְ, וְהָיָה נְבִיא הַשֶּׁקֶר מְהַפֵּךְ אֶת הַפֵּרוּשׁ לְצַד אַחֵר, וְהָיָה מְדַבֵּר בְּדוּגְמַת נְבִיא הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ; וְכֵן עָשָׂה חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר. לָכֵן הוּא אוֹמֵר: אַל תִּשְׁאֲלוּ מַשָּׂא ה׳ – אֶת לְשׁוֹן הַסִּיגְנוֹן, אֶלָּא מַה דִּבֵּר וּמַה עָנָה – אֶת פֵּרוּשׁ הַדָּבָר; שַׁאֲלוּ לַנָּבִיא הָאֱמֶת לֵאמֹר לָהֶם מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר וּלְהֵיכָן נוֹטִין אֶת דְּבָרָיו:
כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ. סִיגְנוֹן סְתָם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרוֹ סְתָם לְאִישׁ עֲצָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהוֹפְכוֹ, וְאַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ כְּדֵי לְהוֹפְכוֹ. וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה מִגַּנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, גַּם זֶה לָשׁוֹן מְיֻתָּר: