רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יז · פסוק ב
כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם. כִּזְכִירַת בְּנֵיהֶם כֵּן הָיְתָה לָהֶם זְכִירַת מִזְבְּחוֹתָם; כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל בְּנוֹ (סנהדרין סג:):
וַאֲשֵׁרֵיהֶם. אֲשֶׁר עַל עֵץ רַעֲנָן. עַל עֵץ – כְּמוֹ אֵצֶל, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תְּחוֹת כָּל אִילָן עֲבוּף״: