רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יז · פסוק א
בְּעֵט בַּרְזֶל. מָשָׁל הוּא, כְּלוֹמַר: חֲקוּקָה בְּשִׁקּוּעַ וְאֵין נוֹחָה לִמְחוֹק. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר עַל יְדֵי יִרְמְיָה שֶׁנִּקְרָא עַמּוּד בַּרְזֶל, וְעַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ״ כַּשָּׁמִיר חָזָק מִצּוּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ״ (יחזקאל ג:ט):
חֲרוּשָׁה. חֲקוּקָה, כְּזֶה שֶׁהוּא חוֹרֵשׁ בָּעֹמֶק:
עַל לוּחַ לִבָּם. שֶׁאֵינָם שׁוֹכְחִין עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם: