רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יא · פסוק טו
מָה לִידִידִי בְּבֵיתִי. מָה לְעַם סְגֻלָּתִי לָבֹא עוֹד בְּבֵיתִי:
עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה. לַעֲשׂוֹת הִיא מְזִמַּת עֲצַת חֲטָאִים שֶׁלָּהּ:
הָרַבִּים. שֶׁבָּהֶם:
וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. אַף הַמִּילָה בִּטְּלוּ מִבְּשָׂרָם, שֶׁעַל יָדָהּ הָיוּ מְקֻדָּשִׁים לִי (מנחות נג:):
כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי. כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרָה אַתֶּם שְׂמֵחִים: