רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק יא
פסוק ה
אָמֵן ה׳. שֶׁיְּהֵא אָרוּר:
פסוק ז
הָעֵד הַעִדֹתִי. לְשׁוֹן הַתְרָאָה:
פסוק ח
וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית. הָאָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּבְּרִית עַל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ:
פסוק יב
עָרֵי יְהוּדָה. מֵעָרֵי יְהוּדָה:
פסוק יד
רִנָּה וּתְפִלָּה. ״בְּבָעוּ וּבְצָלוּ״ (תרגום יונתן):
פסוק טו
מָה לִידִידִי בְּבֵיתִי. מָה לְעַם סְגֻלָּתִי לָבֹא עוֹד בְּבֵיתִי:
עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה. לַעֲשׂוֹת הִיא מְזִמַּת עֲצַת חֲטָאִים שֶׁלָּהּ:
הָרַבִּים. שֶׁבָּהֶם:
וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ. אַף הַמִּילָה בִּטְּלוּ מִבְּשָׂרָם, שֶׁעַל יָדָהּ הָיוּ מְקֻדָּשִׁים לִי (מנחות נג:):
כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי. כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים עֲבֵרָה אַתֶּם שְׂמֵחִים:
פסוק טז
לְקוֹל הֲמוּלָּה. לְשׁוֹן שָׁאוֹן עַם רַב שֶׁיָּבֹא עֲלֵיהֶם:
וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו. וְרִצְּצוּ אֶת עֲנָפָיו:
פסוק יח
וַה׳ הוֹדִיעַנִי. כָּךְ אָמַר הַנָּבִיא: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹדִיעַנִי אֶת פּוּרְעָנוּתָם:
פסוק יט
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף. אֲשֶׁר יוּבַל לִטְבוֹחַ:
יוּבַל. לְפִי שֶׁאֲנִי מוֹדִיעָם הָרָעָה, הֵם אוֹמְרִים לְהָרְגֵנִי:
כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף. דּוּנָשׁ וִיהוּדָה בֶּן קוּרִישׁ פֵּתְרוּהוּ: כְּכֶבֶשׂ וּפָר אֲשֶׁר יוּבַל לִטְבוֹחַ. וְאַלּוּף כְּמוֹ ״שְׁגַר אֲלָפֶיךָ״ (דברים כח:ד). וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר וְאַלּוּף, יֵשׁ לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ: ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״ (חבקוק ג:יא); ״כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף״ (ישעיהו לח:יד). וּמְנַחֵם פֵּתֵר כֶּבֶשׂ אַלּוּף – כֶּבֶשׂ גָּדוֹל (עיין בתהלים נח בפירוש רש״י); וְיוֹנָתָן מְסַיְּעוֹ, שֶׁתִּרְגֵּם: ״כְּאִימַר בְּחִיר״:
נַשְׁחִיתָהּ עֵץ בְּלַחְמוֹ. ״נִרְמֵי סְמָא דְּמָוְתָא בְּמִכְלֵיהּ״ (תרגום יונתן):
פסוק כ
אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם. אֶת אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הָיָה מְקַלֵּל:
פסוק כג
אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת. כְּמוֹ עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת: