רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק טו · פסוק א
מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל. שְׁנֵיהֶם נִזְקְקוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל, וּמִתְּחִלָּה הֶחֱזִירוּם לְמוּטָב, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלְלוּ עֲלֵיהֶם; וְלֹא עָלָה בְלִבָּם לְהָשִׁיב אַפִּי עַד שֶׁהֶחֱזִירוּם לְמוּטָב. מֹשֶׁה אָמַר: ״שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ וְגוֹ׳״ (שמות לב:כז), ״וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְגוֹ׳״ (שמות לב:כ), וְאַחַר כָּךְ ״אֶעֱלֶה אֶל ה׳ אוּלַי אֲכַפְּרָה״ (שמות לב:ל); שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה: ״וַיָּסִירוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבְּעָלִים וְגוֹ׳״ (שמואל א ז:ד), וְאַחַר כָּךְ ״קִבְצוּ אֶת יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּתָה וְאֶתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם״ (שמואל א ז:ה). אַתָּה אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲשִׁיבָם אֵלַי, לְכָךְ אַל תִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם (ירמיה ז:טז):
נַפְשִׁי. רְצוֹנִי: