אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק ט

פרק ח

פסוק א

עֲצֶרֶת בֹּגְדִים. כְּנֵסִיּוֹת בּוֹגְדִים:

פסוק ב

וַיַּדְרְכוּ. לָשׁוֹן זֶה נוֹפֵל בְּהַזְמָנַת הַקֶּשֶׁת לִירוֹת חֵץ; וְקֶשֶׁת הִיא אַרְבַּלִישְׁטְ״א בְּלַעַ״ז, וּבָרַגְלַיִם דּוֹרְכִין אוֹתָהּ, לְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָהּ דְּרִיכָה. וְהַנָּבִיא הִמְשִׁיל לְשׁוֹנָם לְקֶשֶׁת שֶׁקֶר, שֶׁדָּרְכוּ לְשׁוֹנָם קֶשֶׁת בְּשֶׁקֶר:

מֵרָעָה אֶל רָעָה. מֵעֲבֵירָה אֶל עֲבֵירָה:

פסוק ג

עָקוֹב יַעֲקֹב. אָרוֹב יֶאֱרֹב:

פסוק ד

הַעֲוֵה נִלְאוּ. יָגְעוּ וְטָרְחוּ לְעַוֵּת אֶת דַּרְכָּם:

הַעֲוֵה. כְּמוֹ ״הַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ״ (שמות ח:יא): לְהַעֲווֹת:

פסוק ה

שִׁבְתְּךָ בְּתוֹךְ מִרְמָה. כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִים, חוֹשְׁבִין מַחְשְׁבוֹת מִרְמָה; וּבְמִרְמָה הֶחְלִיפוּ יִרְאָתִי וּמֵאֲנוּ דַעַת אוֹתִי:

בְּמִרְמָה. בִּשְׁבִיל הַמִּרְמָה:

פסוק ו

הִנְנִי צוֹרְפָם. בְּיִסּוּרִין:

מִפְּנֵי בַת עַמִּי. ״מִן קֳדָם חוֹבֵי כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן):

פסוק ז

חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם. מָשׁוּךְ; כְּמוֹ ״זָהָב שָׁחוּט״ (מלכים א י:טז), וְכֵן ״וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים״ (הושע ה:ב) טְרֵיי״ט בְּלַעַ״ז. לִישְׁנָא אַחֲרִינָא: לְשׁוֹן שְׁחִיטָה מַמָּשׁ, טְרַאנְקָא״ט בְּלַעַ״ז; וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּגִיר דִּי מַחְרִיף״:

וּבְקִרְבּוֹ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּבִמְעוֹהִי״:

פסוק ט

עַל הֶהָרִים. עַל חֻרְבַּן הֶהָרִים:

וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר. נְוֵה רוֹעִים שֶׁבַּמִּדְבָּרוֹת. נְאוֹת לְשׁוֹן ״נָוֶה״, וְכֵן ״נְאוֹת אֱלֹהִים״ (תהלים פג:יג), וְכֵן ״לְבֵיתְךָ נָאֲוָה קֹדֶשׁ״ (תהלים צג:ה):

נִצְּתוּ. לְשׁוֹן ״צִיָּה״ (ירמיה ב:ו), וְכֵן ״נִצְּתָה״ (ירמיה ט:יא):

נָדְדוּ הָלָכוּ. סוֹפָן לֵילֵךְ. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה; מִגָּלוּת צִדְקִיָּהוּ עַד פְּקִידַת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיוּ, וְרֶמֶז לַדָּבָר: עַד בְּהֵמָה. חֶשְׁבּוֹנָהּ בְּגִימַטְרִיָּא חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם; וְהַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (ראה יומא נד.):

פסוק י

לְגַלִּים. ״דְּגוֹרִין״ (תרגום יונתן):

פסוק יא

מִי הָאִישׁ הֶחָכָם. שֶׁיָּבִין זֹאת, וּמִי הַנָּבִיא אֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה׳ אֵלָיו:

וְיַגִּידָהּ. וּמִי יַגִּיד עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וּבָא כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה:

פסוק יד

לַעֲנָה. עֵשֶׂב מַר:

מֵי רֹאשׁ. אֶרֶס נָחָשׁ:

פסוק יח

כִּי הִשְׁלִיכוּ מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ. אֶת שׁוֹכְנֵיהֶם. וְיֵשׁ עוֹד לוֹמַר: כִּי הִשְׁלִיכוּ הָאוֹיְבִים אֶת מִשְׁכְּנוֹתֵינוּ לָאָרֶץ:

פסוק כ

לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ. מִן הַשּׁוּק; כְּמוֹ ״וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק״ (מלכים א כ:לד):

פסוק כב

אַל יִתְהַלֵּל חָכָם. אַל תִּתְהַלְּלוּ לוֹמַר: ״חֲכָמִים אֲנַחְנוּ״ (ירמיה ח:ח); הִנֵּה בִּדְבָרַי מְאַסְתֶּם וְחָכְמַת מֶה לָכֶם (ירמיה ח:ט); אִם הִשְׂכַּלְתֶּם וִידַעְתֶּם אוֹתִי, אָז תִּתְהַלְּלוּ בְּחָכְמַתְכֶם:

פסוק כג

השכל. כמו ״הַכְבֵּד״ (שמות ח:יא) (אגטליינ״ט בלע״ז):

פסוק כד

עַל כָּל מוּל בְּעָרְלָה. עַל כָּל מוּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָרְלָה, אֲפִלּוּ עָרְלַת לֵב (בראשית רבה מו, ה):

פסוק כה

עַל מִצְרַיִם וְגוֹ׳. שְׁכֵינֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ, וְלָקוּ אַחֲרֶיהָ בְּסָמוּךְ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל כט:ב-יב); וּמְפֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו):

קְצוּצֵי פֵאָה. לְשׁוֹן קָצֶה: הַמּוּקְצִין בִּפְאַת מִדְבָּר:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה