אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק ח

פרק ז

פסוק ב

וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ. וְהַכַּשְׂדִּים יִשְׁכְּנוּ לָצוּר עַל הָעִיר בְּקִבְרֵי הַשָּׂרִים, שֶׁהָיוּ נָאִים כְּפַלָּטִין (סנהדרין צו:):

לְדֹמֶן. לְזֶבֶל:

פסוק ג

וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם רוֹאִים אֶת הַמֵּתִים נְתוּנִין בְּבִזָּיוֹן, צָרַת הַחַיִּים גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה, וְיִבְחֲרוּ אֶת הַמָּוֶת:

פסוק ד

הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. הֲטוֹב לָהֶם שֶׁיַּפִּילוּ אֶת עַצְמָם לִנְפִילָה שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה:

אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. לִכְשֶׁיִּרְצוּ לָשׁוּב מֵרָעָתָם, לֹא יָשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגְּזֵרָתוֹ (ספר במדבר מב). דָּבָר אַחֵר: אַף אִם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לֹא תִתְקַיֵּם בְּיָדָם, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְרִשְׁעָתָם (ספר במדבר מב); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם לְמֵיתַב, גְּלֵי קֳדָמַי דְּלָא יְתוּבוּן״:

פסוק ה

מְשׁוּבָה נִצַּחַת. מְשׁוּבַת עוֹלָם; כְּמוֹ ״נֶצַח״ (ירמיה טו:יח):

הֶחֱזִיקוּ. אָחֲזוּ:

בַּתַּרְמִית. בְּמִרְמָה:

פסוק ו

לֹא כֵן. לֹא בַּדִּין, כְּמוֹ ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד״ (במדבר כז:ז):

כֻּלֹּה שָׁב בִּמְרוּצָתָם. בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן חוֹטְאִים, וְחוֹזְרִים וְחוֹטְאִים. מְרוּצָתָם – קוֹרְשִׁ״י בְּלַעַ״ז:

שׁוֹטֵף. אֵישְׁפְּרִידִי״ן בְּלַעַ״ז:

פסוק ז

חֲסִידָה. צִיגוֹנִיאָ״ה בְּלַעַ״ז:

מוֹעֲדֶיהָ. עֵת עָבְרָם אֶל אִיֵּי הַיָּם מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְעֵת שׁוּבָם:

שָׁמְרוּ. הִמְתִּינוּ:

וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר. ״וְשַׁפְנִינָא וְכוּרְכְיָא וּסְנוּנִיתָא״ (תרגום יונתן). כּוּרְכְיָא – גְּרוּאָ״ה בְּלַעַ״ז, סְנוּנִית – אֲרוּנְדִּילָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק ח

אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר. הִנֵּה חָכְמַתְכֶם לַשֶּׁקֶר בָּכֶם, לְרַפְּאוֹתְכֶם עַל נְקַלָּה:

עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סוֹפְרִים. נְבִיאֲכֶם:

פסוק ט

הוֹבִישׁוּ חֲכָמִים. כְּמוֹתְכֶם. וּמַהוּ הַבֹּשֶׁת? – הִנֵּה בִדְבַר ה׳ מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם:

פסוק יא

וַיְרַפּוּ. כְּמוֹ ״וַיְרַפְּאוּ״ (ירמיה ו:יד):

פסוק יב

הוֹבִישׁוּ. בֹּשֶׁת וּכְלִימָּה תָּבֹא לָהֶם:

גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ. אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, לָתֵת לֵב לָשׁוּב:

פסוק יג

אָסֹף אֲסִיפֵם. לְשׁוֹן כְּלָיָה, כְּמוֹ ״אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״ (צפניה א:ב):

אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן. לֹא יִוָּתֵר דָּבָר:

וְהֶעָלֶה נָבֵל. לְשׁוֹן כָּמוֹשׁ, פְּלֵיישְׁטִי״שׁ בְּלַעַ״ז; כְּמוֹ ״וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה״ (ישעיהו לד:ד), ״כָּאֵלָה נוֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיהו א:ל):

וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם. כָּל זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם עַל כִּי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם:

פסוק יד

וְנִדְּמָה שָׁם. וְנִדּוֹם שָׁם, נֵשֵׁב שָׁם דּוֹמִים וַאֲבֵלִים:

מֵי רֹאשׁ. ״כָּס דִּלְוָוט בִּישׁ כְּרֵישֵׁי חִיוָן״ (תרגום יונתן); ״רֹאשׁ פְּתָנִים״ (דברים לב:לג) הוּא אֶרֶס שֶׁבְּשִׁנָּיו:

פסוק טז

מִדָּן נִשְׁמַע. ״עַל דְּפַלְחוּ לְעֶגְלָא דִּבְדָן״ (תרגום יונתן; סנהדרין צו.):

נַחְרַת סוּסָיו. עֲטִישׁוֹת נְחִירָיו:

מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו. צַהֲלַת מִשְׂחַק סוּסָיו; וּמָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר סוּסִים נִקְרָאִים אַבִּירִים: ״מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה:כב), לְשׁוֹן ״סוּס דּוֹהֵר״ (נחום ג:ב). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״מִקָּל פְּסִיעוֹת גַּבְרוֹהִי״:

פסוק יז

נְחָשִׁים צִפְעֹנִים. לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה נַעֲשֶׂה צֶפַע, וְאוֹטֵם אָזְנוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לְקוֹל חֶבֶר הַמְלַחֲשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ…״ (תהלים נח:ה-ו); הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ (ראה שוחר טוב נח:ב):

פסוק יח

מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן. כְּמוֹ הִבְלַגְתִּי, וְשֵׁם דָּבָר הוּא מישאיטינמנ״ץ בְּלַעַ״ז, כְּלוֹמַר אִם אָמַרְתִּי אַבְלִיגָה וְאֶתְאַפֵּק עֲלֵי יָגוֹנִי:

עָלַי לִבִּי דַוָּי. מִקּוֹל נְבוּאוֹת הַנִּגְלוֹת אֵלַי בְּפֻרְעָנִיּוֹת הַבָּאוֹת:

פסוק יט

הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי. אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁסּוֹפָן לִצְעֹק בְּאֶרֶץ מַרְחַקִּים. וְלָמָּה כָּל זֹאת? הֲלֹא ה׳ בְּצִיּוֹן, וְאִם יָשׁוּבוּ אֵלָיו יִמָּצֵא לָהֶם!

פסוק כ

עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ. צִפִּינוּ לְעֶזְרַת מִצְרַיִם וְלֹא בָאָה; אָמַרְנוּ: יַעֲבֹר הַקָּצִיר וְיִהְיוּ פְנוּיִין וְיָבֹאוּ, וְהִנֵּה עָבַר זְמַן הַקָּצִיר בְּאִיָּר, וּזְמַן הַקָּיִץ בְּתַמּוּז, וְלֹא בָאוּ (בבא מציעא קו:):

פסוק כא

קָדַרְתִּי. לְשׁוֹן שַׁחֲרוּת וְאֹפֶל:

שַׁמָּה. תִּמָּהוֹן:

הֶחֱזִקָתְנִי. אֲחָזַתְנִי:

פסוק כב

הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד. שֶׁהַצֳּרִי בָּא מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי״ (ירמיה מו:יא); כְּלוֹמַר: וְכִי לֹא הָיוּ לָהֶם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים מִמִּי לִלְמֹד, וְיֵיטִיבוּ דַרְכֵיהֶם?

אֲרֻכַת. רְפוּאַת אִינְפְּלַשְׁטְרָ״א בְּלַעַ״ז:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה