רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ז
פסוק ד
הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳. ״תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא אַתּוּן מִתְחֲזִין קֳדָמוֹהִי״:
פסוק ט
הֲגָנֹב רָצֹחַ וְגוֹ׳. בִּתְמִיהָּ, וְכִי אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ וְיוֹעִיל הַהֵיכָל לָכֶם?
פסוק יא
הַמְעָרַת פָּרִיצִים הָיָה. בְּעֵינֵיכֶם הַבַּיִת הַזֶּה? בִּתְמִיהָּ:
הִנֵּה רָאִיתִי. שֶׁכָּךְ הוּא בְּעֵינֵיכֶם:
פסוק יד
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ. בִּימֵי עֵלִי (שמואל א ד:יא-יח):
פסוק טו
כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי וְגוֹ׳. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים:
פסוק יח
לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים. דְּפוּס הַכּוֹכָב:
לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם. כּוֹכָב הַגָּדוֹל הָיוּ קוֹרִין מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, לְשׁוֹן מַלְכָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לְכוֹכֶבֶת שְׁמַיָּא״:
פסוק כ
נִתֶּכֶת. יוֹרֶדֶת וּמַגַּעַת; כְּמוֹ ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט:לג) ״לָא מְטָא״ (תרגום אונקלוס):
פסוק כא
עוֹלוֹתֵיכֶם. שֶׁאַתֶּם מַקְרִיבִים כָּלִיל (ויקרא א:ח-ט), טוֹב לָכֶם שֶׁתּוֹסִיפוּ אוֹתָם עַל שַׁלְמֵיכֶם וְתַקְרִיבוּ אוֹתָם שְׁלָמִים וְתֹאכְלוּ הַבָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי אֵינָם מְקֻבָּלוֹת לְפָנַי, וְלָמָּה תַפְסִידוּם?
פסוק כב
בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם. תְּחִלַּת תְּנַאי לֹא הָיְתָה אֶלָּא ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ (שמות יט:ה).
פסוק כד
בִּשְׁרִירוּת לִבָּם. בְּמַרְאֵה לִבָּם; לָשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ״ (במדבר כד:יז):
פסוק כה
יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ:
פסוק כט
גָּזִּי נִזְרֵךְ. תַּלְשִׁי שְׂעָרֵךְ; כְּמוֹ ״וַיָּגָז שַׂלְוִים״ (במדבר יא:לא); ״וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ״ (איוב א:כ). לָשׁוֹן אַחֵר: נִזְרֵךְ כִּתְרֵךְ, לְשׁוֹן גְּדֻלָּה; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״רַבְרְבִיךְ״, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
וַיִּטֹּשׁ. וַיַּעֲזֹב:
פסוק לא
בָּמוֹת הַתֹּפֶת. הוּא הַמֹּלֶךְ (מלכים ב כג:י), שֶׁהָיָה שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּמַסִּיקִין אוֹתוֹ מִתַּחְתָּיו וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת וְנִסָּקוֹת, וְנוֹתְנִין אֶת הַיֶּלֶד עַל יָדָיו וְהוּא נִכְוֶה וְנוֹהֵם, וְהַכּוֹמְרִים הָיוּ מַקִּישִׁין בְּתוּפִּים שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הָאָב קוֹל הַבֵּן וְיִכָּמְרוּ רַחֲמָיו (בראשית מג:ל). תֹּפֶת עַל שֵׁם הַתּוֹף:
הִנֹּם. עַל שֵׁם נַהֲמַת הַבֵּן (תנחומא בובר, ואתחנן הוספה ב):
לֹא צִוִּיתִי. בְּמִצְווֹת שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּנֵיהֶם לְקָרְבָּן, וְלֹא דִבַּרְתִּי לְאֶחָד מִן הַנְּבִיאִים. וּכְשֶׁדִּבַּרְתִּי לְאַבְרָהָם לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ (בראשית כב:ב), לֹא עָלְתָה עַל לִבִּי שֶׁיִּשְׁחוֹט, אֶלָּא לְהוֹדִיעַ צִדְקוֹ:
פסוק לג
וְאֵין מַחֲרִיד. אֶת הָעוֹפוֹת מֵעַל הַפְּגָרִים: