רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ו
פסוק א
הָעִזוּ בְּנֵי בִנְיָמִן. לָלֶכֶת לְעָרֵיכֶם, לִשְׁמֹר מִבְצָרֵיכֶם:
בֵּית הַכֶּרֶם. שֵׁם מָקוֹם הוּא:
שְׂאוּ מַשְׂאֵת. נֵס, לְהִקָּבֵץ וּלְהִלָּחֵם עַל נַפְשְׁכֶם:
פסוק ב
הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי. הֶחֱרַבְתִּי תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן; לְשׁוֹן ״וְנָדַמּוּ נְאוֹת הַשָּׁלוֹם״ (ירמיה כה:לז); ״נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן״ (ירמיה מז:ה):
פסוק ג
רוֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם. מָשָׁל הוּא: מְלָכִים וְחֵילוֹתֵיהֶם:
רָעוּ. אָכְלוּ:
אֶת יָדוֹ. אֶת מְקוֹמוֹ; סְבִיבָיו:
פסוק ד
קַדְּשׁוּ. זַמְּנוּ:
אוֹי לָנוּ. לְעֵת פְּנוֹת הַיּוֹם:
כִּי פָנָה הַיּוֹם. כַּאֲשֶׁר פָּנָה לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ הָאוּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (תענית כט.):
פסוק ו
כִּרְתוּ עֵצָה. לֹא מַפִּיק הֵ״א, וְהוּא לְשׁוֹן ׳עֵץ׳, שֶׁאֵין לְשׁוֹן ׳כְּרִיתָה׳ נוֹפֵל עַל הָ״עֵצָה״ (שמואל ב טז:כ). וְעֵצָה הָאָמוּר כָּאן – לְשׁוֹן הַרְבֵּה עֵצִים, כְּמוֹ ״דָּגָה״ (שמות ז:יח) – לְשׁוֹן דָּגִים הַרְבֵּה:
הָעִיר הָפְקַד. שֶׁבָּאָה פְּקֻדָּתָהּ:
פסוק ז
כְּהָקִיר. לְשׁוֹן מָקוֹר:
בַּיִר. בְּאֵר:
כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ. כֵּן נוֹבַעַת רָעָתָם; תָּמִיד מוֹסִיפִים וּמְחַדְּשִׁים:
חֳלִי וּמַכָּה. ״עַל כֵּן אַיְתֵיתִי עֲלָהּ מְרַע וּמְחָא״ (תרגום יונתן):
פסוק ח
הִוָּסְרִי. קַבְּלִי מוּסָר:
פֶּן תֵּקַע. פֶּן תִּנָּתֵק. הוֹקַע לְשׁוֹן חִבּוּר: ״וְהוֹקַע אוֹתָם״ (במדבר כה:ד), וְיֵשׁ לְשׁוֹן הֲסָרַת הַחִבּוּר, וְהַרְבֵּה תֵּיבוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת כֵּן:
פסוק ט
עוֹלֵל. גְּרַפָּאִי״ן בְּלַעַ״ז. לְאַחַר שֶׁבָּצְרוּ הַכֶּרֶם וְנִשְׁאֲרוּ עוֹלֵלוֹת, וְהָעֲנִיִּים בָּאִים וְעוֹלְלִים אוֹתָם, כֵּן יָבוֹזּוּ וְיַחְזְרוּ וְיָבוֹזּוּ:
הָשֵׁב יָדְךָ. אַתָּה, הַשּׂוֹנֵא, הָשֵׁב יָדְךָ לִשְׁלוֹל שֵׁנִית, כְּבוֹצֵר הַמֵּשִׁיב יָדוֹ עַל סַלְסִלּוֹת – הַמְּסַלְסֵל וּמְחַפֵּשׂ הָעוֹלֵלוֹת. וְכֵן הָיְתָה: מִשֶּׁהִגְלָה אֶת יְהוֹיָקִים וַהֲרָגוֹ וְהִמְלִיךְ אֶת יְכָנְיָה, חָזַר לְסוֹף שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְהִגְלָהוּ, חָזַר לְסוֹף עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהִגְלָה אֶת צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כד-כה):
סַלְסִלּוֹת. רְבִירְקְדוּרְ״שׁ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ״ (משלי ד:ח) – כָּךְ פֵּרְשׁוֹ דּוּנַשׁ. וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן ״סַל״ (שמות כט:ג); פַּנִירְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק י
וְאָעִידָה. לְשׁוֹן הַתְרָאָה:
עֲרֵלָה. אֲטוּמָה, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן עֲרֵלָה:
לְחֶרְפָּה. מְחָרְפִין אוֹתוֹ:
פסוק יא
וְאֶת חֲמַת ה׳ מָלֵאתִי. לִבִּי מָלֵא נְבוּאָה לָבוֹא חֲמַת ה׳ עֲלֵיהֶם:
הָכִיל. כְּמוֹ ״לְהָכִיל״ (יחזקאל כא:לג), אשופרי״ר בְּלַעַ״ז:
שְׁפֹךְ עַל עוֹלָל. לִשְׁפֹּךְ עַל הַיּוֹנְקִים:
בַּחוּץ. בַּשּׁוּק:
מְלֵא יָמִים. קָרוֹב לַמָּוֶת, וְהוּא יֶתֶר עַל זָקֵן:
פסוק יב
שָׂדוֹת וְנָשִׁים יַחְדָּו. יוּסַבּוּ לַאֲחֵרִים:
פסוק יג
בּוֹצֵעַ בָּצַע. אוֹנֵס מָמוֹן:
פסוק יד
עַל נְקַלָּה. קַל הוּא לִנְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר לְהוֹצִיא מִפִּיהֶם וְלוֹמַר שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם (ירמיה ד:י), וּבַדָּבָר הַזֶּה מְרַפְּאִין בְּדִבּוּרָם אֶת הַשֶּׁבֶר הֶעָתִיד לָבֹא עֲלֵיהֶן:
פסוק טו
הוֹבִישׁוּ. ״עֲלֵיהוֹן לְמִיבְהַת״ (תרגום יונתן):
הַכְלִים. כְּמוֹ לְהַכְלִים:
גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ. אֵינָם מִתְבַּיְּשִׁין מִמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים:
פסוק טז
מַרְגּוֹעַ. מְנוּחָה:
פסוק יז
וַהֲקִימֹתִי עֲלֵיכֶם צוֹפִים. הוּא שֶׁמַּעֲמִידִין אֲנָשִׁים עַל הַמִּגְדָּלִים עֵת הַחֵרוּם אִישׁ צוֹפֶה, וְרוֹאֶה: אִם גַּיִס בָּא לָעִיר, תּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר וּמַזְהִיר אֶת הָעָם לְהֵחָלֵץ וְלָבֹא עַל הַחוֹמָה; אַף אֲנִי הֶעֱמַדְתִּי נְבִיאִים הַמַּשְׁמִיעִים אֶתְכֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת הַבָּאָה, לְהִזְדָּרֵז וּלְתַקֵּן דַּרְכֵיכֶם שֶׁתִּנָּצְלוּ, וְהוּא כְּשׁוֹפָר תְּקִיעוֹת הַצּוֹפֶה, הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה וְהֵחָלְצוּ:
וְהַקִימֹתִי. פֵּירוּשׁ: הֶעֱמַדְתִּי לָהֶם כְּבָר; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַאֲקִימִית״, צוֹפִים גִּיט״שׁ בְּלַעַ״ז:
פסוק יח
אֶת אֲשֶׁר בָּם. אֶת הָרָעָה אֲשֶׁר בְּיָדָם:
פסוק יט
פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם. שְׂכַר מַחְשְׁבוֹתָם:
וְתוֹרָתִי וַיִּמְאֲסוּ בָהּ. הֲרֵי זֶה דּוּגְמַת ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״ (שמות טו:ב), שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר הָיָה לִי לִישׁוּעָה; אַף כָּאן הָיָה לוֹ לוֹמַר וְתוֹרָתִי מָאֲסוּ בָהּ. וְדֶרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לְדַבֵּר כֵּן:
פסוק כ
לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה. אֲשֶׁר אַתֶּם מַקְרִיבִים לְפָנַי, אֲשֶׁר מִשְּׁבָא בָּאָה:
לֹא עָרְבוּ. לֹא נָעֲמוּ:
פסוק כג
יַחֲזִיקוּ. יִקְחוּ, כְּמוֹ ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ״ (שמות ד:ד), וְכֵן ״צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ״ (ירמיה ו:כד) – אֲחָזַתְנוּ:
פסוק כה
מָגוֹר. יִרְאָה. לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן אֲסִיפָה, כְּמוֹ ״מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב״ (יחזקאל כא:יז); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק כו
וְהִתְפַּלְּשִׁי. הִתְגַּלְגְּלִי:
אֵבֶל יָחִיד. אֵבֶל שֶׁל בֵּן יָחִיד, מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא בֵּן יָחִיד וּמֵת:
מִסְפַּד תַּמְרוּרִים. לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד מִסְפַּד בְּפַתָּח, וְאֵינוֹ נָקוּד מִסְפֵּד (ירמיה מח:לח) בְּצֵירֵי:
עָלֵינוּ. כִּבְיָכוֹל, עָלַי וְעָלֶיךָ:
פסוק כז
בָּחוֹן נְתַתִּיךָ. לְיִרְמְיָה נֶאֱמַר: חָזָק נְתַתִּיךָ בְּתוֹכָם. וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם. שֶׁתּוֹכִיחֵם וְהֵם לֹא יִשְׁמְעוּ. בָּחוֹן. לְשׁוֹן חוֹזֶק, כְּמוֹ ״עֹפֶל וָבַחַן״ (ישעיהו לב:יד); ״הֵקִימוּ בְחוּנָיו״ (ישעיהו כג:יג):
פסוק כח
סָרֵי סוֹרְרִים. סָרִים מִן הַדֶּרֶךְ:
הוֹלְכֵי רָכִיל. בֵּין הַנְּחֹשֶׁת וְהַבַּרְזֶל: מַטִּילֵי אֵיבָה בֵּין שְׁנֵי שָׂרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כֹּחַ לְהִתְגָּרוֹת יַחַד; כָּךְ שָׁמַעְתִּי. וַאֲנִי אוֹמֵר: הוֹלְכֵי רָכִיל הֵם, וַחֲזָקִים כַּנְּחֹשֶׁת וּבַרְזֶל לְהַחֲזִיק כְּזָבֵיהֶם. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם רָכִיל זֶה לְשׁוֹן נוֹכֵל: ״מְהַלְּכִין בִּנְכִילוּ כְּמָא דְמְעָרֵב נְחָשׁ עִם פַּרְזְלָא״. וְנוֹכֵל הוּא לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ ״וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ״ (בראשית לז:יח):
פסוק כט
נָחַר מַפּוּחַ. מָשָׁל הוּא: כְּשֶׁצּוֹרְפִים כֶּסֶף נוֹפְחִין בַּמַּפּוּחַ, וְנוֹתְנִין תָּמִיד עוֹפֶרֶת בְּתוֹךְ הַכּוּר וּמוֹעִיל לִצְרוֹף; אֲבָל אַתֶּם, בָּאתִי לִצְרוֹף אֶתְכֶם – הַמַּפּוּחַ נָחַר וְנֶחְרַךְ מִכֹּחַ הָאֵשׁ, וְתַם הָעוֹפֶרֶת כֻּלּוֹ. נָחַר לְשׁוֹן ״חָרָה אַפּוֹ״ (איוב לב:ב) ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל) אישר״ש בְּלַעַ״ז:
לַשָּׁוְא. עַל חִנָּם צָרַף הַצּוֹרֵף כִּי לֹא הוֹעִיל:
וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. מִדַּרְכָּם הָרָעָה; כְּלוֹמַר: יָגְעוּ הַנְּבִיאִים לְהוֹכִיחַ וְלֹא הוֹעִילוּ:
נִתָּקוּ. פּוֹרְצְטְרַאקִי״ץ בְּלַעַ״ז, (נוסח אחר וְרָעִים כְּמוֹ רְשָׁעִים סא״א):
פסוק ל
כֶּסֶף נִמְאָס. שֶׁאֵינוֹ נִצְרָף בְּשׁוּם יְגִיעָה: