אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק ג

ה׳ עֵינֶיךָ הֲלוֹא. הֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה לְהֵיטִיב, וְלָמָּה בָּגְדוּ אֵלֶּה בָּךְ וְאֵין מְבַקְּשִׁין אֱמוּנָה?

הִכִּיתָה אוֹתָם. וְלֹא נַעֲשׂוּ חוֹלִים עַל הַמַּכָּה, לָשׂוּם עַל לִבָּם לָשׁוּב מֵרָעָתָם:

קַחַת. כְּמוֹ לָקַחַת:

פסוק ד

וַאֲנִי אָמַרְתִּי. הַנָּבִיא אוֹמֵר כָּךְ. אַךְ דַּלִּים הֵם מֵחָכְמָה, אֵלּוּ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם:

נוֹאֲלוּ. לְשׁוֹן ״אֱוִיל״ (ירמיה ד:כב), כְּתַרְגּוּמוֹ: ״אִיטְפַּשׁוּ״:

פסוק ה

אֵלְכָה לִי אֶל הַגְּדוֹלִים. הֵם יִשְׁמְעוּ; אַךְ לֹא הוֹעַלְתִּי, וְגַם הֵמָּה יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֲלֵיהֶם:

פסוק ו

אַרְיֵה. מַלְכוּת בָּבֶל:

זְאֵב. מַלְכוּת מָדַי:

נָמֵר. מַלְכוּת אַשּׁוּר:

יִטָּרֵף. בֶּאֱדוֹם (אסתר רבה, פתיחתא ה):

זְאֵב עֲרָבוֹת. לְשׁוֹן ״עֲרָבָה וְשׁוּחָה״ (ירמיה ב:ו): זְאֵב הַמִּדְבָּר:

שׁוֹקֵד. מְמַהֵר, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם לְשׁוֹן שְׁמִירָה, כְּמוֹ ״לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי״ (משלי ח:לד). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן אֲרִיבָה:

פסוק ז

אֵי לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ. בִּתְמִיהָּ: שֶׁמָּא לָזֹאת אֶסְלַח לָךְ?! וּמְנַחֵם פֵּרֵשׁ אֵי כְּמוֹ אַיִן. אֲשֶׁר בָּנַיִךְ עֲזָבוּנִי וָאַשְׂבִּעַ אוֹתָם כָּל טוֹב:

יִתְגּוֹדָדוּ. יִתְקַבְּצוּ גְדוּדִים:

פסוק ח

סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ. בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ. מַשְׁכִּים – לְאוֹר בֹּקֶר בְּהַשְׁכָּמָה:

יִצְהָלוּ. לָשׁוֹן זֶה נוֹפֵל עַל הַסּוּסִים: ״מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו״ (ירמיה ח:טז). לְשׁוֹן צַהֲלָה – אֵישְׁיוּדְמִינְ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק י

בְשָׁרוֹתֶיהָ. לְשׁוֹן מִישׁוֹר, וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן חוֹמָה עִם ״אֲדַלֵּג שׁוּר״ (תהלים יח:ל), אַךְ לֹא יִתָּכְנוּ נְטִישׁוֹתֶיהָ צִי״שׁ בְּלַעַ״ז, שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי כֶּרֶם, לִהְיוֹת נֶחְשָׁבִים עִם הַחוֹמוֹת וְלֹא עִם הַמִּישׁוֹר. וַאֲנִי אוֹמֵר שָׁרוֹתֶיהָ לְשׁוֹן שׁוּרוֹת הַכֶּרֶם. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם בְּשָׁרוֹתֶיהָ ״בְּקִירוֹהָא״, וּנְטִישׁוֹתֶיהָ ״בְּרָנִיתָהָא״:

פסוק יב

וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא. ״לָא מִן קֳדָמוֹהִי אַתְיָא עֲלָנָא טָבְתָא״ (תרגום יונתן):

פסוק יג

וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וְנָבִיֵּי שִׁקְרָא יְהוֹן לְלָמָא״; כְּלוֹמַר: הַנְּבוּאָה שֶׁנִּיבָּאִים לָנוּ נְבִיאֵי שֶׁקֶר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּבְרֵיהֶם יֵהָפְכוּ לְהֶבֶל, וְהַדִּבֵּר שֶׁל קְדֻשָּׁה, שֶׁהֵם אוֹמְרִים לָנוּ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵינָן בָּהֶם:

כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָאוֹמְרִים זֹאת, כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה׳ לִי. וּמָה אָמַר ה׳ לִי? יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳:

פסוק יד

וַאֲכָלָתַם. וְתֹאכַל אוֹתָם:

פסוק טו

אֵיתָן. תַּקִּיף (מכילתא בשלח ויהי ו):

גּוֹי מֵעוֹלָם הוּא. מִימֵי קֶדֶם הִתְחִיל לִמְרוֹד בִּי, בְּדוֹר הַפְּלַגָּה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר (בראשית יא:א-ט; פסחים צד.-צד:):

פסוק טז

אַשְׁפָּתוֹ. מְקוֹם נַרְתֵּק הַחִצִּים:

פסוק יז

יְרוֹשֵׁשׁ עָרֵי מִבְצָרֶיךָ וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס: יְרוֹשֵׁשׁ בֶּחָרֶב אֶת עָרֵי מִבְצָרֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹטֵחַ בָּהֵנָּה:

יְרוֹשֵׁשׁ. יְמַסְכֵּן:

בֶּחָרֶב. עַל יְדֵי גְּיָסוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״ (ויקרא כו:ו):

פסוק כב

הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ. הֲלֹא הַיָּם, שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג מִפְּנֵי הַפּוּרְעָנוּת וְאֵינוֹ מְצַפֶּה לְקִבּוּל שָׂכָר, יָרֵא מִפָּנַי, וְאֵינוֹ עוֹבֵר הַגְּבוּל אֲשֶׁר שַׂמְתִּי סְבִיבָיו:

תָּחִילוּ. לְשׁוֹן פַּחַד:

וַיִּתְגָּעֲשׁוּ. גַּלָּיו, וּמְרוֹמֵם לַעֲבוֹר הַגְּבוּל וְלֹא יוּכָלוּ לַעֲבוֹר:

וְהָמוּ גַלָּיו. שָׁאוֹן קוֹל גָּדוֹל (ישעיהו יג:ד):

וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ. הַגַּלִּים לֹא יַעַבְרוּ הַגְּבוּל:

פסוק כד

יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. כַּתַּרְגּוּם: ״בְּכִיר וְלָקִישׁ״:

שְׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר. שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, שֶׁחָקַק לָנוּ בָּהֶן שְׁתֵּי חֻקּוֹת קָצִיר: חֹק הָעֹמֶר וְחֹק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (ויקרא רבה כח, ג):

יִשְׁמָר לָנוּ. שֶׁיְּהֵא הַקָּצִיר בִּזְמַנּוֹ:

פסוק כה

הִטּוּ אֵלֶּה. הִטּוּ הַחֻקּוֹת הָאֵלֶּה מֵעֲלֵיכֶם; שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים לָכֶם, וְאַתֶּם כָּלִים בָּרָעָב:

פסוק כו

יָשׁוּר. יֶאֱרֹב, וְכֵן ״לְמַעַן שׁוֹרְרָי״ (תהילים ה:ט); לְשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ (במדבר כד:יז):

כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים. כַּאֲשֶׁר יִשּׁוֹךְ הַיָּקוֹשׁ שֶׁעוֹשִׂין לִלְכּוֹד צְבָיִים בַּיַּעַר, כְּשֶׁרַגְלוֹ בָּא לְתוֹכוֹ, וְהוּא נוֹשְׁכוֹ וּמַחֲזִיקוֹ בְּרַגְלוֹ, וְנִלְכָּד; וְקוֹרִין לוֹ פִּיי״ד בְּלַעַז:

הִצִּיבוּ מַשְׁחִית. צִינְבִּי״ל בְּלַעַ״ז; כֵּן עוֹשִׂין אוֹרְבִים עַל עִיר אוֹ עַל דֶּרֶךְ:

הִצִּיבוּ. כְּמוֹ ״מַצַּב פְּלִשְׁתִּים״ (שמואל א יג:כג) (סא״א):

פסוק כז

כִּכְלוּב. הוּא מָקוֹם שֶׁמְּפַטְּמִין בּוֹ עוֹפוֹת; וְכֵן תִּרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: ״כְּבֵית פִּיטְמָא״; וּבְלַעַ״ז פְרַנְ״ק:

פסוק כח

עָשְׁתוּ. לְשׁוֹן ״עֶשֶׁת שֵׁן״ (שיר השירים ה:יד), גּוּף עָב; וּבְלַעַז אִישְׁפִּישׁוֹרְ״ט:

עָבְרוּ דִבְרֵי רָע. אִם בָּאת רָעָה אוֹ עֲבֵירָה לְיָדָם לֹא נָטוּ מִמֶּנָּה, אֶלָּא עָבְרוּ בָהּ וַעֲשָׂאוּהָ:

לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם. לְמַעַן יַצְלִיחוּ:

פסוק ל

שַׁמָּה. תִּמָּהוֹן:

וְשַׁעֲרוּרָה. דָּבָר מְגֻנֶּה לַכֹּל. וּמַהוּ דְּבַר הַתִּמָּהוֹן? הַנְּבִיאִים נִבְּאִים שֶׁקֶר וְאוֹמְרִים: הֱווּ גּוֹזְלִין וְאוֹנְסִין, וְהַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם שׁוֹפְטֵי הָעָם וְנוֹגְשֵׂיהֶם יִרְדּוּ אֶת הָעָם עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, כְּלוֹמַר: לְאַחֲרֵיהֶם, כְּמוֹ ״וְהַמֶּלֶךְ עוֹבֵר וְכָל הָעָם עוֹבְרִים עַל יָדוֹ״ (שמואל ב טו:יז-כג) (רוֹדֵף) (ס״א דְּדָוִד) אַחֲרָיו, אַף כָּאן עַל יְדֵיהֶם – אַחֲרֵיהֶם, לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה