אור ברסלב

רש"י על ירמיהו· רש״י

פרק ד

פרק ג

פסוק א

אִם תָּשׁוּב יִשְׂרָאֵל. בִּתְשׁוּבָה זוֹ אֵלַי תָּשׁוּב לִכְבוֹדְךָ וּגְדֻלָּתְךָ הָרִאשׁוֹנָה:

וְאִם תָּסִיר שִׁקּוּצֶיךָ מִפָּנַי. אָז לֹא תָנוּד – לָצֵאת בַּגּוֹלָה:

פסוק ב

וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה׳ בֶּאֱמֶת. כְּשֶׁתִּשָּׁבַע בִּשְׁמִי תִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת, וְלֹא כַּאֲשֶׁר עַתָּה, שֶׁכָּתוּב בָּכֶם ״אִם חַי ה׳ יֹאמְרוּ אָכֵן לְשֶׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ״ (ירמיה ה:ב):

וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גוֹיִם. אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן, אָז יִתְבָּרְכוּ בְּיִשְׂרָאֵל הַגּוֹיִם; כָּל גּוֹי יֹאמַר לִבְנוֹ: תְּהֵא כִּפְלוֹנִי יִשְׂרָאֵל:

יִתְהַלָּלוּ. יַגִּידוּ שִׁבְחֲכֶם. דָּבָר אַחֵר: יִתְהַלָּלוּ – מִי שֶׁיּוּכַל לְהִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל, יִתְפָּאֵר בַּדָּבָר; פורוונטי״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק ג

כִּי כֹה אָמַר ה׳ וגו׳ נִירוּ לָכֶם נִיר. – הֱווּ לְמֵדִין מֵעוֹבְדֵי אֲדָמָה, שֶׁנָּרִים אוֹתָהּ בִּימֵי הַקַּיִץ לְהָמִית שָׁרְשֵׁי הָעֲשָׂבִים, שֶׁלֹּא תְּהֵא מַעֲלָה קוֹצִים בְּעֵת הַזֶּרַע בַּחֹרֶף; אַף אַתֶּם הֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיכֶם בְּטֶרֶם תָּבֹא עֲלֵיכֶם הָרָעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּפִלַּתְכֶם נִמְאֶסֶת כְּשֶׁתִּצְעֲקוּ:

וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים. וְאַל תְּהִי צַעֲקַתְכֶם לְפָנַי מִתּוֹךְ הָרֶשַׁע כִּי אִם מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא תִהְיוּ דּוֹמִים לְזוֹרֵעַ בְּלֹא נִיר, וְהִיא נֶהְפֶּכֶת לְקוֹצִים; קַרְדוֹנְ״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק ד

הִמּוֹלוּ לַה׳. בְּטֶרֶם תֵּצֵא חֲמָתִי כָאֵשׁ; זֶהוּ כְּנִיר לִפְנֵי הַזֶּרַע (ירמיה ג:ג):

פסוק ה

וְאִמְרוּ תִּקְעוּ שׁוֹפָר. הַזְהִירוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁיִּתְקְעוּ בְּשׁוֹפָר לִבְרוֹחַ:

מַלְאוּ. לְשׁוֹן אֲסִיפָה, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא: ״אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים״ (ישעיהו לא:ד); ״קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא״ (ירמיהו יב:ו); ״יַחַד עָלַי יִתְמַלָּאוּן״ (איוב טז:י):

פסוק ו

שְׂאוּ נֵס. לִבְרוֹחַ לְצִיּוֹן:

הָעִיזוּ. הֵאָסְפוּ, כְּמוֹ ״שְׁלַח הָעֵז״ (שמות ט:יט):

פסוק ז

עָלָה אַרְיֵה. נְבוּכַדְנֶצַּר (מגלה יא.):

מִסֻּבְּכוֹ. דֶּרֶךְ אַרְיֵה לֵישֵׁב בְּמַאֲרַב סִבְכֵי הַיַּעַר (ישעיה י:לד); אשפיישי״ש בְּלַעַז:

תִּצֶּינָה. לְשׁוֹן ״צִיָּה״ (ירמיה ב:ו):

פסוק ח

עַל זֹאת. מַה הוּא זֹאת? כִּי לֹא שָׁב וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר לְמַעְלָה בִּנְבוּכַדְנֶצַּר עַל הַחֻרְבָּן, כָּאן חָזַר לְדַבֵּר בְּמִיתַת יֹאשִׁיָּהוּ:

כִּי לֹא שָׁב חֲרוֹן אַף וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב יֹאשִׁיָּהוּ בְּכָל לֵב, נֶאֱמַר בּוֹ (מלכים ב כג:כו) ״לֹא שָׁב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה״:

פסוק ט

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא. בְּיוֹמוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ יִתְמְהוּ: לָמָּה עָלְתָה בּוֹ כָּל כָּךְ? וְהֵם אֵין יוֹדְעִין שֶׁאֵין דּוֹרוֹ חוֹזֵר יָפֶה; כְּשֶׁבָּא לְבַעֵר אֶת עֲבוֹדָה זָרָה מֶה הָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין? חוֹקְקִין צוּרַת עֲבוֹדָה זָרָה עַל דַּלְתוֹתֵיהֶן, חֶצְיָהּ בְּדֶלֶת זֶה וְחֶצְיָהּ בְּדֶלֶת זֶה; כְּשֶׁהָיָה פּוֹתְחוֹ לֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת, וּכְשֶׁהָלַךְ מִשָּׁם סוֹגְרָהּ וְהִיא מִתְחַבֶּרֶת:

פסוק י

הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ. אַטִינְטַא״ר בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי״ (בראשית ג:יג); שֶׁנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר נִבָּאִים לָכֶם: שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם:

פסוק יא

לָעָם הַזֶּה. עַל הָעָם הַזֶּה, כְּשֶׁיִּגְלוּ כֻּלָּם:

צַח שְׁפָיִים. מְכַבֵּד וּמְטַאטֵא אַף אֶת שְׂדוֹת יִבְלֵי הַמַּיִם, לְשִׁיתָם מִדְבָּר. לָשׁוֹן אַחֵר: צַח לְשׁוֹן ״צָמָא״, דִּמְתַרְגְּמִינָן: ״צְחוּתָא״:

דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי. אוֹתוֹ רוּחַ בָּא. וְגַם לוֹא לִזְרוֹת מוֹץ מִגֹּרֶן, אהבוניי״ר בְּלַעַז, כְּמוֹ ״וְאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה״ (ירמיה טו:ז):

וְלוֹא לְהָבַר. וְלִנְקוֹת תְּבוּאָה הוּא בָּא, כְּלוֹמַר: לֹא לְטוֹבָה כִּי אִם לְרָעָה, לְהַגְלוֹת אֶת אֲנָשִׁים (וְנָשִׁים) טַף וּבְהֵמָה:

פסוק יב

רוּחַ מָלֵא. מֵאֵלֶּה הַפֻּרְעָנוּת יָבוֹא לִי רוּחַ מָלֵא, רוּחַ שָׁלֵם, שֶׁלֹּא אֶחְזוֹר בּוֹ וְלֹא אֶנָּחֵם. רוּחַ טַלְנ״ט בְּלַעַ״ז:

מִשְׁפָּטִים. לְשׁוֹן וִכּוּחַ:

פסוק יג

וְכַסּוּפָה. אִיקוֹמָאטְרוֹבִילוֹ בְּלַעַ״ז:

פסוק יד

אוֹנֵךְ. חֲמָסֵךְ:

פסוק טו

כִּי קוֹל מַגִּיד מִדָּן. ״אָרֵי קַל נְבִיָּא מִתְנְבָן עֲלֵיהוֹן דְּגָלוֹן עַל דְּפָלְחוּ לָעֲגָלָה דִּבְדָן וּמְבַשְּׂרָן בְּשׁוֹרָן בַּיְּשָׁן יָתוּן עֲלֵיהוֹן עַל דְּאִשְׁתַּעֲבְדוּ לְצַלְמָא דָּקִים מִיכָה בְּטוּרָא דְּבֵית אֶפְרַיִם״. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר גָּלוּ הָעֲגָלִים מִיְּמוֹת סַנְחֵרִב, עֲדַיִן עֲווֹנָם קַיָּם. גְּדוֹלָה הִיא עֲבֵרָה שֶׁשּׁוֹבֶרֶת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ: לְפָנֶיהָ מִיְּמוֹת אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִרְדֹּף עַד דָּן״ (בראשית יד:יד), כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדָן תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לַעֲבֹד שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה; וּלְאַחֲרֶיהָ בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קוֹל מַגִּיד מִדָּן:

וּמַשְׁמִיעַ אָוֶן. אָוֶן שֶׁבֶר:

פסוק טז

נוֹצְרִים. נוֹתְנֵי מָצוֹר עֲלֵיהֶם:

פסוק יז

שָׂדַי. כְּמוֹ שָׂדֶה:

אוֹתִי מָרָתָה. הִקְנִיטָה; כְּמוֹ ״מַמְרִים הֱיִיתֶם״ (דברים ט:כד) – מַרְגְּזִין:

פסוק יח

עָשׂוֹ אֵלֶּה. לַעֲשׂוֹת אֵלֶּה לָךְ:

פסוק יט

אוֹחִילָה. לְשׁוֹן חִיל וְרֶתֶת:

קִירוֹת. אַנְטִינָ״שׁ בְּלַעַ״ז:

שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי. מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד (חגיגה טו.) בָּאַתְנִי בְּשׂוֹרַת קוֹל מִתְּרוּעַת מִלְחָמָה:

פסוק כ

שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר. חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עַל גָּלוּת יְכָנְיָה:

רֶגַע יְרִיעוֹתָי. רֶגַע שֻׁדְּדוּ יְרִיעוֹתָי:

פסוק כא

עַד מָתַי אֶרְאֶה. הָאֲסִיפוֹת הָאֵלֶּה הַנּוֹשְׂאִים נֵס, לְהִקָּבֵץ לָבֹא לְהִלָּחֵם:

פסוק כד

הִתְקַלְקָלוּ. נִתְּקוּ וְנִזְרְקוּ מִמְּקוֹמָן; וְעִם ״קַלְקַל בַּחִצִּים״ (יחזקאל כא:כו) חִבְּרוֹ מְנַחֵם:

פסוק כו

וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל. אֶרֶץ הַנְּטוּעַ כָּל טוֹב כַּכַּרְמֶל נִהְיָה מִדְבָּר. מִדְרַשׁ אַגָּדָה: רָאִיתִי הֶהָרִים אֵלּוּ הָאָבוֹת, וְכָל הַגְּבָעוֹת אֵלּוּ אִמָּהוֹת (ראש השנה יא.), כְּלוֹמַר זְכוּתָן תַּמָּה, אֵין הָאָדָם, זְכוּת מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עָנִיו מִכָּל הָאָדָם (במדבר יב,ג), וְהִנֵּה הַכַּרְמֶל אֵלִיָּהוּ:

פסוק כז

וְכָלָה לֹא אֶעֱשֶׂה. בְּיוֹשְׁבֶיהָ, כִּי אוֹתִיר פְּלִיטִים שֶׁיֵּלְכוּ בַּגּוֹלָה:

פסוק כח

תֶּאֱבַל. תֶּחֱרַב:

זַמּוֹתִי. לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה:

עַל כִּי דִבַּרְתִּי. הַפּוּרְעָנוּת הַזֶּה, וַאֲקַיְּמֶנָּה:

וְלֹא אָשׁוּב. וְלֹא אֶנָּחֵם, לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת עֲלֵיהֶם:

פסוק כט

וְרוֹמֵה. כְּמוֹ ״רָמָה בַיָּם״ (שמות טו:א):

בָּאוּ בֶעָבִים. בַּיְּעָרוֹת עָבִים, מְקוֹם סִיכּוּךְ קוֹצִים לְהִטָּמֵן:

וּבַכֵּפִים עָלוּ. ״סֶלַע״ (ירמיה כג:כט) מְתֻרְגָּם ״בְּכִיפַיָּא״:

פסוק ל

כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי. לְהִתְנָאוֹת וְלִמְצֹא רַחֲמִים לִפְנֵי הַשּׁוֹדֵד:

תִּקְרְעִי בַפּוּךְ. לְשׁוֹן קְרִיעָה, שֶׁהַפּוּךְ נִרְאֶה כְּמַרְחִיב קֶרַע הָעַיִן; כָּךְ שָׁמַעְתִּי. וְגַם מְנַחֵם לֹא חָלַק, בְּמַחְבֶּרֶת קֶרַע:

פּוּךְ. לְשׁוֹן כָּחוֹל (שבת ח,ג):

עוֹגְבִים. הַמְּשַׂחֲקִים עִם הַנָּשִׁים בְּצִדֵּי מִינֵי נִיאוּף; כְּמוֹ ״וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם״ (יחזקאל כג:כ):

נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ. מְבַקְּשִׁים לְהָרְגֵךְ:

פסוק לא

כְּמַבְכִּירָה. כְּאִשָּׁה הַמְּבַכֶּרֶת תְּחִלַּת לֵידָתָהּ:

תִּתְיַפֵּחַ. תְּיַלֵּל וְתִצְעַק גְּנִיחוֹת; קונפליינ״ט בְּלַעַ״ז; כְּמוֹ ״וִיפֵחַ חָמָס״ (תהלים כז:יב) – לְשׁוֹן דִּבּוּר:

אוֹי נָא לִי. כָּךְ אוֹמֶרֶת:

תוכן העניינים

רש"י על ירמיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה