רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ח · פסוק טז
מִדָּן נִשְׁמַע. ״עַל דְּפַלְחוּ לְעֶגְלָא דִּבְדָן״ (תרגום יונתן; סנהדרין צו.):
נַחְרַת סוּסָיו. עֲטִישׁוֹת נְחִירָיו:
מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו. צַהֲלַת מִשְׂחַק סוּסָיו; וּמָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר סוּסִים נִקְרָאִים אַבִּירִים: ״מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו״ (שופטים ה:כב), לְשׁוֹן ״סוּס דּוֹהֵר״ (נחום ג:ב). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״מִקָּל פְּסִיעוֹת גַּבְרוֹהִי״: