רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ח · פסוק ד
הֲיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ. הֲטוֹב לָהֶם שֶׁיַּפִּילוּ אֶת עַצְמָם לִנְפִילָה שֶׁאֵין לָהֶם תְּקוּמָה:
אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. לִכְשֶׁיִּרְצוּ לָשׁוּב מֵרָעָתָם, לֹא יָשׁוּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגְּזֵרָתוֹ (ספר במדבר מב). דָּבָר אַחֵר: אַף אִם יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, לֹא תִתְקַיֵּם בְּיָדָם, כִּי יְמַהֲרוּ לָשׁוּב לְרִשְׁעָתָם (ספר במדבר מב); וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אִם לְמֵיתַב, גְּלֵי קֳדָמַי דְּלָא יְתוּבוּן״: