רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ו · פסוק יז
וַהֲקִימֹתִי עֲלֵיכֶם צוֹפִים. הוּא שֶׁמַּעֲמִידִין אֲנָשִׁים עַל הַמִּגְדָּלִים עֵת הַחֵרוּם אִישׁ צוֹפֶה, וְרוֹאֶה: אִם גַּיִס בָּא לָעִיר, תּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר וּמַזְהִיר אֶת הָעָם לְהֵחָלֵץ וְלָבֹא עַל הַחוֹמָה; אַף אֲנִי הֶעֱמַדְתִּי נְבִיאִים הַמַּשְׁמִיעִים אֶתְכֶם אֶת הַפֻּרְעָנוּת הַבָּאָה, לְהִזְדָּרֵז וּלְתַקֵּן דַּרְכֵיכֶם שֶׁתִּנָּצְלוּ, וְהוּא כְּשׁוֹפָר תְּקִיעוֹת הַצּוֹפֶה, הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל הַשּׁוֹפָר הַזֶּה וְהֵחָלְצוּ:
וְהַקִימֹתִי. פֵּירוּשׁ: הֶעֱמַדְתִּי לָהֶם כְּבָר; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וַאֲקִימִית״, צוֹפִים גִּיט״שׁ בְּלַעַ״ז: