רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ו · פסוק ו
כִּרְתוּ עֵצָה. לֹא מַפִּיק הֵ״א, וְהוּא לְשׁוֹן ׳עֵץ׳, שֶׁאֵין לְשׁוֹן ׳כְּרִיתָה׳ נוֹפֵל עַל הָ״עֵצָה״ (שמואל ב טז:כ). וְעֵצָה הָאָמוּר כָּאן – לְשׁוֹן הַרְבֵּה עֵצִים, כְּמוֹ ״דָּגָה״ (שמות ז:יח) – לְשׁוֹן דָּגִים הַרְבֵּה:
הָעִיר הָפְקַד. שֶׁבָּאָה פְּקֻדָּתָהּ: