רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ה · פסוק כב
הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ. הֲלֹא הַיָּם, שֶׁאֵינוֹ דּוֹאֵג מִפְּנֵי הַפּוּרְעָנוּת וְאֵינוֹ מְצַפֶּה לְקִבּוּל שָׂכָר, יָרֵא מִפָּנַי, וְאֵינוֹ עוֹבֵר הַגְּבוּל אֲשֶׁר שַׂמְתִּי סְבִיבָיו:
תָּחִילוּ. לְשׁוֹן פַּחַד:
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ. גַּלָּיו, וּמְרוֹמֵם לַעֲבוֹר הַגְּבוּל וְלֹא יוּכָלוּ לַעֲבוֹר:
וְהָמוּ גַלָּיו. שָׁאוֹן קוֹל גָּדוֹל (ישעיהו יג:ד):
וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ. הַגַּלִּים לֹא יַעַבְרוּ הַגְּבוּל: