רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ד · פסוק ב
וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה׳ בֶּאֱמֶת. כְּשֶׁתִּשָּׁבַע בִּשְׁמִי תִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת, וְלֹא כַּאֲשֶׁר עַתָּה, שֶׁכָּתוּב בָּכֶם ״אִם חַי ה׳ יֹאמְרוּ אָכֵן לְשֶׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ״ (ירמיה ה:ב):
וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גוֹיִם. אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן, אָז יִתְבָּרְכוּ בְּיִשְׂרָאֵל הַגּוֹיִם; כָּל גּוֹי יֹאמַר לִבְנוֹ: תְּהֵא כִּפְלוֹנִי יִשְׂרָאֵל:
יִתְהַלָּלוּ. יַגִּידוּ שִׁבְחֲכֶם. דָּבָר אַחֵר: יִתְהַלָּלוּ – מִי שֶׁיּוּכַל לְהִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל, יִתְפָּאֵר בַּדָּבָר; פורוונטי״ר בְּלַעַ״ז: