רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק ב · פסוק כא
נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק. שׂוֹרֵק הוּא זְמוֹרוֹת גֶּפֶן טוֹב, כְּלוֹמַר בְּנֵי אָבוֹת כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים. וּמִדְרָשׁוֹ: נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, הוֹסַפְתִּי לְךָ עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁל בְּנֵי נֹחַ שֵׁשׁ מֵאוֹת וָשֵׁשׁ, כְּמִנְיַן שׂוֹרֵ״ק:
סוּרֵי. דִישְׁטוֹרְלָטוֹ״רְשׁ בְּלַעַ״ז:
גֶּפֶן נָכְרִיָּה. הַצּוֹמַחַת בַּיְּעָרִים: